There is nothing more bitter than a sweet lie

אם את/ה מכיר/ה אותי אישית, לומד/ת איתי בצפר או משהו כזה אני מבקשת לא לקרוא..

זה הפוסט האחרון..עוד לא ממש יצא לי לנסות את העיצוב החדש של ישרא אבל לא נראה לי שזה כל כך משנה עכשיו..

אולי עוד חודש אני אחזור...אבל באמת שעכשיו המצב שלי לא מאפשר לי להיכנס לבלוג קבוע ולכתוב ולהגיב...

מסתבר שהחיים זה כמו מעבר חצייה..בהתחלה אתה דורך על הקו השחור..ואז מגיע הלבן..ואז שוב השחור..

אפשר לחשוב שהחיים זה כביש אחד ענק...ואם כל הזמן רע/טוב לך זה אומר שאתה בעצם תקוע..

אחרי שאתה נתקע באמצע הכביש..מכונית יכולה לדרוס אותך..

יש לי דוגמא מהחיים שלי לתאוריה הזאת..

התאהבתי במישהו..זאת הייתה הרגשה נהדרת..

אבל אז רבתי עם החברה הכי טובה (לפחות חשבתי שהיא כזאת) וכולם נהיו נגדי

אז הגיעה שנת הלימודים החדשה וקניתי הכל, והכל היה מוכן, ו'הוא' עשה כניסה פשוט מהסרטים לכיתה

אבל הבנות המשיכו להתעלם ממני ובכיתי הרבה, ורוב החברות שלי הלכו איתה..

אז קנו לי גיטרה חשמלית (סוףסוף) והשלמתי עם ידיד אחד שלי

אבל אז התוכי שלי ברח, רבתי עם ההורים, אותו ידיד התחיל לקלל אותי בלי הפסקה וניקול אמרה שהיא שונאת אותי..

כאן זה נעצר... עכשיו אמור לבוא הפס הלבן...אבל מה יש? הוא מאחר לבוא? אולי נתקעתי..

שיט!

זה לא קורה לי! שוב אני בדיכאון...אני נותה למצבי רוח.. 

אנשים שוב התחילו לריב איתי בלי סוף...למה? כי אמרתי לניקול שתהיה לה שנה טובה...?

אין לי מצב רוח לכתוב...

מה שכן גיליתי שאני שקופה מידי אז מלא אנשים גילו שאני דלוקה עליו...

גם 'הוא' כנראה גילה..כי הוא לפעמים מסתכל עלי ותופס אותי בוהה בו..

אני רק רוצה לחזורר לשנה שעברה..כשהיו לי מלא חברות..כמעט בלי מריבות..הצלחה -יחסית- באהבה ובלימודים..

איפה כל זה עכשיו? 

והתוכי שלי ברח...כל כל אהבתי אותו...הוא לא ישרוד לבד...במיוחד בגלל שעכשיו יהיה חורף וקר!

בקיצור יש לי המון דברים לפתור כאן...וזמן למחשב? כמעט ואין לי...וזה שאני 24 שעות בפייסבוק זה כי הוא סתם דולק..

לא משום סיבה אחרת...יש לי מצבי רוח משתנים בקיצוניות...הלוואי שהתקופה הזאת תעבור..

זה יותר גרוע מהיסודי כששם כולם שנאו אותי! אבל אלו לא היו החברות שלי -לשעבר- ששנאו אותי...

אני חושבת להתאבד אבל מה הטעם? אולי זה לא ברצינות אבל עולות לי מחשבות כאלה לראש לפעמים...

מה יקרה אם אני אחתוך וריד? אולי אז אנשים ישימו לב שרע לי...אולי אני אלך עם שלט של:

"Help, I wanna die!"

רק אז הם ישימו לב...וגם זה לא בטוח...

אני יכולה לבדוק אבל אז יחריכו אותי לדבר עם פסיכולוג או סתם יצחקו עלי...

בעצם לא הייתי מסרבת לדבר עם פסיכולוג... אבל ה'פסיכולוג' היחידי שאני יכולה לדבר איתו

זאת המכנכת שלי שהיא גם היועצת...טוב נו...אין שום סיכויי שאני עושה את זה...

אני רוצה למשוך תשומת לב...אני לא מתביישת בזה...כן! חסר לי צומי! בודד לי!

אני באמת רוצה לדבר אם מישהו...רק אם ידעתי עם מי..

אולי אני רוצה יותר מידי...

אם הגעתם עד לכאן אז כנראה שקראתם הכל..

לא יודעת למה עשיתם את זה...שיעמום?

באמת שאין לי מושג...

אבל אם הגעתם עד לכאן..בבקשה..תנו לי עצה איך למשוך תשומת לב..שיתנו לי לדבר עם מישהו...

סורי שהיום אין שיר...אין תמונה...ואין מצב רוח...><