|
פרק 1 . מחזירה תגובות ^_^
מוחקת את הסיפור הישן , מתחילה חדש .
אז ככה , קודם כל - אני רוצה להבהיר משהו .
זה לא הולך להיות סיפור בהמשכים רגיל , אני לא יעדכן אותו באופן סדיר . אני יעדכן כשיהיה לי זמן , וכשאני באמת ירצה לכתוב .
אבל אני מבטיחה שאם יהיה מספר סביר של תגובות אני ינסה לזרז את הכתיבה .
בכל מקרה , רשימת הקבועים הישנה נמחקה ( נו טוב , הייתה שם רק קבועה 1 ) , ואם מישהו רוצה להירשם לחדשה זה הזמן .
אז קבלו את הפרק הראשון , ומקווה שתאהבו .
פרק 1 - הילדה שרואה את העתיד .
הבית של משפחת קלר היה שקט מאוד ביום שישי בבוקר .
לילי התעוררה בחדרה הקטן מהרעש שעשו החתולים בחוץ .
הרי המיטה של לילי עמדה מתחת לחלון .
כשלילי פתחה את עיניה היא הציצה בשעון שעמד בקצה השני של החדר, על המדף , וראתה שהשעה כבר 7 וחצי .
היא תהתה איך אף אחד עדיין לא העיר אותה עד עכשיו , ותוך כדי שהיא חושבת היא קפצה מהמיטה ורצה לכיוון הארון , כמעט נופלת על ערימת הבגדים על הרצפה .
לילי הייתה ילדה רזה בת 12 , בעלת שיער שחור וחלק שהגיע לה עד הגב , ובעלת עיניים ירוקות בוהקות .
היא ומשפחתה גרו בלונדון .
היה לה פוני שהגיע לה עד הגבות . רוב האנשים שפגשו את לילי הסכימו שהייתה ילדה יפה מאוד , אך לילי מעולם לא השוויצה בכך , למעשה נראה היה שהיא בכלל לא מודעת לכך .
כשלבסוף לבשה חולצת בית-ספר לבנה עם צווארון גולף , גרביונים בצבע שחור וחצאית משובצת בצבע אדום שהגיעה לה קצת מעל הברכיים , היא רצה לאורך המסדרון לכיוון חדר האמבטיה .
חדר האמבטיה של משפחת קלר היה מפואר ביותר . ג'קוזי בצבע זהב עמד בפינת החדר , אסלה לבנה ללא אף כתם עמדה בקצה השני של החדר , והקיור היה מצוחצח לחלוטין .
לילי צחצחה את שיניה , ותוך כדי סירקה את שיערה הארוך . לאחר מכן היא פסעה במהירות לכיוון המבטח כדי לברר מדוע לא טרחו להעיר אותה . לילי הייתה ילדה עצמאית מאוד יחסית לגילה . כמעט את כל הארוחות היא הכינה לעצמה , וגם רוב הזמן הייתה לבדה בבית הגדול של משפחת קלר . הוריה היו מעירים אותה בדר"כ כלל בבוקר ולאחר מכן אמה הייתה נוסעת לבית החולים , ואביה לעבודה .
אמה של לילי בילתה כמעט את כל זמנה בבית החולים , בגלל שדניאל - אחיה הקטן של לילי חלה במחלה קשה והיה מאושפז שם .
דניאל היה בן 3 בלבד , כשהוריו נרדמו אחרי ארוחה משפחתית שבה כולם שתו הרבה , והוא חמק מבעד לדלת בשעה מאוחרת .
דניאל המסכן נקלע לזרועותיהם של חבורת שיכורים . כשהוריו מצאו אותו כבר היה מאוחר מדי ... כתוצאה מהטראומה שספג, דניאל הקטן השתגע .
מאז הוא היה מאושפז במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים העירוני . הוא ולילי לא היו דומים כלל וכלל .
עיניו היו חומות וקטנות , ושערו היה בצבע שטני . הוא היה חיוור מאוד .
ניתן היה לראות שהוא לא ראה אור יום כבר המון זמן ...
למען האמת , אף אחד במשפחת קלר לא היה דומה ללילי . אמה עגולה ודי נמוכה . היא הייתה בלונדינית בעלת עיניים חומות בדיוק כמו של דניאל , ואביה היה גבוה , בעל שיער חום ועיניים שחורות .
לעיתים קרובות לילי הרגישה מרוחקת ממשפחתה ... כאילו לא באמת הייתה חלק מהם . אך היא לא העזה לספר זאת להוריה משום שידעה כמה הם עסוקים עם דניאל .
לילי הייתה מבקרת את דניאל בבית החולים פעמיים בשבוע . בכל פעם שהגיעה דניאל שמח , ומצבו היה משתפר מעט , ובגלל זה אמה הפצירה בה לבקר את אחיה יותר .
לילי עמדה לבדה במבטח , ליד משטח השיש , ושיערה שכנראה הוריה נסעו מוקדם לבית חולים .
היא ניגשה אל קופסת הדגנים , כשלפתע הרגישה סחרחורת ונאלצה להישען על משטח השיש כדי לא ליפול .
לעיניה נגלה ילד בעל שיער חום ועיניים חומות - כהות , שחייך אליה . הוא חייך אל לילי עד שהגיעה נערה שאותה הכירה ... זאת הייתה אלכס ,חברתה הטובה ביותר . כשהילד הבחין באלכס הוא מיד הפנה את מבטו אליה כאילו שכח שלילי שם . אלכס הסתכלה על לילי כשחיוך מרושע על פניה והיא נישקה את הילד .
לילי פקחה את עיניה . כעת היא עמדה שוב במטבח של בית משפחת קלר . היא ניסתה לשכוח ממה שראתה .. אך כבר מראש ידע שזה לא יצליח .זו לא הפעם הראשונה שזה קרה לה .. החלומות האלה , חזיונות , כך כינתה אותם , תמיד היו מתגלים אליה ... בהתחלההיא עוד ניסתה להתעלם מהם ושיכנעה את עצמה שזה רק בגלל הלחץ . אבל כשהחזיונות האלה התחילו להתגשם לילי כבר לא יכלה לשקר לעצמה יותר . היא לא סיפרה לאף אחד על החזיונות האלה .
ואחרי החיזיון האחרון ... היא גם לא התכוונה .
אז איך הפרק הראשון ?
האמת שיש לי חשק להמשיך עוד , 3 תגובות ואני ממשיכה 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
