יודעים מה? לפעמים פשוט נימאס לי מאנשים שחושבים את עצמם
במושב שאני גרה בוא רוב הילדים לומדים בבצפר האזורי ואני לא לומדת בוא אני לומדת בבצפר שהוא חצי שעה נסיע מהבית ואין אף אחד שגר במושב אצלי וגם לומד בבצפר הזה (חוץ ממני ומאחותי) ואצלנו במושב מי שלא לומד בבצפר שלהם או שהוא תת רמה או שהוא מוזר. לא קשור
ומאוד קשה לי להכיר ילדים בגיל שלי שהם גם גרים במושב או במושב שכן כי הם פשוט לא מתייחסים אלי ואם כן אז בזלזול ואני חיה ככה תמיד משנולדתי אני במושב הזה ומאז שבגיל ארבע עברתי בצפר הם מתייחסים אלי ככה וזה נימאס!!! אני משתדלת לא להתייחס למה שהם אומרים או לאיך שהם מתנהגים אבל כמה אפשר?? מה ככה יהיה לי תמיד במושב הזה?? ואני אוהבת את הבית שלי לא בא לי לעבור ולדעתי הם לא שווים את זה שאני יעבור בגללם
וכשניסיתי להישתלב בפיעילויות בחוגים במושב לא ספרו אותי שם וזה עוד יותר כאב
אבל אני מרגישה בליבי שיום אחד אגשים את חלומי ואהיה לשחקנית מפורסמת וסלבית ואז הם יצטערו שלא היתיחסו עלי יותר יפה
האם זה קרה גם לכם??
אני מאוד ישמח לשמוע תסיפור שלכם (ואם כתבתם את זה בבלוג אני מאוד ישמח לקרוא D:)
ועכשיו לעיניינים יותר משמחים אני מעצבת מחדש את הבלוג לקראת השנה החדשה D:
ויכול להיות שהשם של הבלוג ישתנה לא בטוח P:
אז שיהיה לכם שנת דבש
ונדבר בקרוב D:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
♥_לולי_ ♥