להתערב ולהישאר ללא חברים או להתערב ולהציל ילד מסכן מבושה ומסבל??
הלכתי קצת לאמצע הסיפור אז עכשיו נתחיל
הלכתי במסדרונות בית הספר ואז ראיתי אותם חבורה של ילדים מרביצים ומקללים ילד מוגבל שכלית (ניראה לי שקוראים לזה תסמונת דאון או משהו כזה)
והיו שם המון ילדים מאחוריהם שמועדדים אותם להמשיך בתגובה ראשונית רציתי לעזור לו רציתי להציל אותו ולקחת אותו לחדר המורים שיעזרו לו וכשהתחלתי ללכת לכיוון חברה שלי קלטה אותי ועצרה אותי "היי על תלכי לעזור לו את עלולה להרוס את כל הכיף של כולם" היא אמרה "את כול הכיף כל כולם????? הוא סובל והוא לא יכול להגן אל עצמו חייבים לעזור לו!!!!" צעקתי את זה וכולם שמעו ואפילו הילדים שהרביצו לו הפסיקו אבל לא נתנו לו לברוח. אחד הילדים התקרב אלי ואמר "היי זו לא אשמתנו שהוא דפוק ואם אי פעם תנסי שוב או אפילו תחשבי על לעזור לו בזמן שאנחנו עסוקים איתו את תשלמי על זה! ברור??" הייתי המומה לא ידעתי שיש לי כאלו מפלצות בשיכבה לא ידעתי מה לעשות ידעתי רק שהם לא יעזו להרביץ לי פעם אחת הם ניסו ואח שלי זרק אותם לפחי האשפה אבל הם בטח מתכוונים לחרם או משהו כזה ואני תמיד משתדלת להיות טובה איתם כדי שלא יהיה אלי חרם אבל זה היה ממש נורא והילד המסכן הסתכל אלי בעניים עצובות שמתכננות לרחמים כמו גור כלבים שלוקחים אותו להרדמה ניצחית (על תעלבו מהאשווה) וירד לו הרבה דם מה לעשות לעזור ולחטוף אותה או ללכת כאילו לא ראיתי כלום??
אני מרגישה מגעיל רק שחשבתי ללכת בלי לעזור לילד אבל מצד שני הם כן עלולים לעשות לי משהו ובסוף עלה לי רעיון מדהים התקשרתי למחנכת בלי שיסימו לב ונתתי לה לשמוע הכל את ההאיומים את הרוע שיש בילדים האלו וישר שהיא שמעה את המילה מכות היא רצה למקום היא אפילו לא ידעה מי התקשר וזה לא היה בראש סדר העדיפויות שלה היא נזפה בילדים שהרביצו ובאלו שלא עזרו לו ואף אחד לא ידע שאני היתקשרתי אני אפילו לא יודעת עם הם יודעים שמישהו התקשר ועם אתם רוצים לדעת מה קרה בסוף עם הילד המוגבל אז ההורים שלו דרשו שיסלקו את הילדים שהרביצו וישעו את עלו שלא עזרו ובגלל שכולם אמרו שאני רק הגעתי ואז המחנכת באה אז השעו אותי רק לשלושה ימים ואת השאר ליותר
ורק רציתי לספר כי זו הדרך שאני מבקשת סליחה על שלא הגבתי מיד עלה שחשבתי על עצמי שאותם רגעים את אני מבקשת סליחה מהילד ומכל הילדים שעוברים את זה יום יום את הלגלוג בגלל שהם שונים ולפעמים אין משהו שיכול לעזור להם ומהיום אני מבטיחה לעולם לא לצחוק על משהו רק בגלל שהוא שונה ואני מקווה שגם אתם לא קוראים יקרים אנא ממכם תכבדו אחד תשני
(ורק שתדעו שהסיפור לא סופר על ידי כותבת הבלוג עלה על ידי חברה שעברה את הסיפור ורצתה לספר אותו וביקשה לכתוב אותו כאן)
אז שיהיה לכם צום קל וגמר חתימה טובה
צאו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
♥_לולי_ ♥