Now you got me screaming and I cannot shut up

עברו ארבעה חודשים מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן

ואני חושבת שעברו לפחות חודשיים מאז שהציפורניים ננעצו כל כך עמוק
עבר לפחות שבוע מאז הפעם האחרונה שבכיתי
ועברו חמישה ימים מהפעם האחרונה שראיתי אותו
עד לפני שעה וחצי.

אני שונאת את הכל

הדגש פה הוא אפילו לא על הכולם אלא על הכל

לא רק אנשים

אני חושבת שהיה בי מין כעס כזה נורא עמוק

שהתפוצץ כמו בלון מים

ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי עכשיו

לא הרגשתי כל כך נטושה מאז הפעם האחרונה שהוא הלך ככה

כמו כלב, (ונראה שזה היה די מזמן)

רק שאני זאת שנשארה לבד ברחוב כמו כלבה נטושה

ואני ייללתי לצלילי שיר של מיילי סיירוס.

ובאופן כללי  

מה שמתאר אותי הכי טוב בחודש האחרון

זה - "אין לי כוח"

כי אין לי כוח לכלום

בכל המובנים של המילה (או חצי משפט)

וקשה לי

אבל אני לא בוכה יותר

כי אני בסה"כ מביאה את הכל על עצמי

ולפעמים אסור להתנער מאחריות

מרמור שקט זה יותר טוב?

Don't you ever say

I just walked away

I will always want you

I can't live a lie

running for my life

I will always want you