מועדון הספר של ש"י עגנון.
כמו שהרבה יודעים אין הרבה בני נוער שקוראים ספרים לפנאי. אני לא אומרת שאין כאלה אלה שלא אותה כמות שהייתה פעם.
אני לומדת בכיתה ט', בבית ספר ש"י עגנון בנתניה והחלטתי לעשות מעשה.
פתחתי/התחלתי מועדון קריאה לחטיבת הביניים (ז', ח', ט'). ביקשתי אישור מהספרנית, המנהלת ומהמחנכת שלי וכולם הסכימו, בשמחה אפילו.
אם אתם שואלים את עצמכם למה רק לחטיבת ביניים מגיעה משהו כזה אז התשובה מחולקת למספר חלקים. דבר ראשון לתלמידי תיכון אין הרבה נושאים משוטפים עם חטיבת הביניים, אני לא מתכוונת ל-י' ו-ט' אלה למגמות יותר מרוחקות כמו ז' ו-יא' לדוגמא.
הסיבה השנייה למה המועדון לא פתוח לתיכון היא שלפני הדעה שלי אם אתה מתחנך כבר בגיל יותר צעיר לקרוא בתדירות זה ימשיך בעתיד, אם המועדון יעזור לתלמידים לקרוא במשך 3 שנים שהם בחטיבה אז רוב הסיכויים שהם ימשיכו ככה גם בתיכון.
והסיבה השלישית והאחרונה היא, חטיבת הביניים היא יעד יותר קטן ומצומצם. יותר קל להשפיע על קבוצה קטנה מאשר לנסות בכוח עם כמעט 1000 תלמידים שחצי מהם יותר מבוגרים ממני והסבירות שהם יקשיבו למה שצוציקית בכיתה ט' אומרת להם היא מזערית עד לא קיימת.
המטרה של המועדון היא לגרום לעוד תלמידים/תלמידות לקרוא קבוע ואלה שכבר קוראים ליהנות יותר מהחוויה.
אנחנו ממליצים פעם בשבוע על ספר (לכול שכבה ספר שונה).
מדי פעם כשבאים להרצות אצלנו סופרים אנחנו "מיחצנים" את הספר/ים של הכותב כשבוע לפני+ משאירים מין ערימה של הספרים בכניסה לספריה.
אנחנו נפגשים 2 בשבוע, בהפסקות. השאילו לנו את החדר סמינרים בספריה ואנחנו יושבים ומעלים רעיונות לפעילויות שאפשר לעשות לחטיבה.
הכנו שלטים בפגישה הראשונה שלנו והתלינו אותם בכיתות. בינתיים אנחנו לא כול כך הרבה אנשים, אבל אנחנו מתרחבים!
אני אשמח מאוד אם מישהו שקרא את הקטע הזה ייקח יוזמה ואולי יפעיל משהו דומה בבית הספר שלו, אם כן תכתבו לי וספרו לי איך הלך. [;
בבלוג זה
בכל הבלוגים
