נסעתי בסופ"ש האחרון לצפון
זהו דיי הייתי חיייבת להטנתק מכל הדרמה של המרכז
לנשום קצת אויר אמיתי
ולא לדבר על כלום שיכול לעצבן אותי
העברתי את הזמן עם שתי חברות מהצפון שלא יודעת שום דבר על הבעיות שלי
ואכלנו הרבה
וטיילנו וראינו סרטים ויוווווווווווווווו היה כלכך טוב
ואז באמת שהמילה זה נעלצתי לחזור....
והכל נופל עלי בבום!
אחת החברות שלי שאולי היא לא ה-חברה אבל אני מבלה איתה מספיק זמן כדי שהיא תדע לא לשכב עם מישו שאני מאוהבת בו יותר מידי זמן
ועוד פעמיים
ועוד לפרט לי
ולהתלהב לי
לא לענייין!
אז מה לי ולה תגידו לי? אין לי ולה
מצד שני החברה הכיטובה שלי לא מדברת איתי
והחרא הוא שהיא עברה לחו"ל
והיא לא מדברת איתי כי היא מאמינה שעשיתי משהו
שאני לא עשיתי
אבל נוצר מצב
שהכל מצביע נגדי
ולא משנה איך אני אסביר לה
איך אני אתנצל
אקח את האשמה על עצמי
היא לא סלחה
והיא לא מדברת איתי
יאייייייייייייייייייייייייייייייייייי
:S
אז מחקתי אותה
נהייתי אדישה כזו
פשוט קמתי ומחקתי אותה מהפייסבוק מהכל
כתבתי גם שיר על האדישות שאני מרגישהותייגתי כמה חברות וכל מה שהן אמרו זה - וואי אני ממש אוהבת אותך ואני פה בישבילך ובלהבלהבלה
אני לא סובלת את זה
אני אף פעם לא כותבת כדי לקבל סימפטיה
אני כותבת כדי לשחרר
ומי שקורא את מה שאני כותבת
אני מצפה שהוא יכתוב אם הוא אהב את החיבור
חושב שכתבתי את זה יפה
או שזה צריך שיפור
אולי מרגישים שזה חסר פואנטה
או אולי אתה מתחבר לזה
לא משנה
אני מאמינה שהדבר הכי חדש הוא
שאני והילד הזה התנשקנו שוב
סתם כאילו מתוך שעמום כי אנחנו אנשים מאוד מאוד נורמאלים -NOT
והוא פשוט נטש באמצע והלך... מה שבדרך כלל היה משגע אותי
אבל לא היה לי יותר מידי איכפת
אני חושבת שאני מתחילה להתגבר עליו
הביעה היא שכל פעם שאני אומרת את זה
אני מתאהבת בו מחדש
אז אני אקח לי את הזמן ואקיר לי אנשים חדשים
ואכניס אותם לחיים
ואראה מה יצא
בהצלחה לי
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: