כל חיי גרתי במרחבים פתוחים. חדרי הפרטי היה רחב ידיים, החצר של ההורים הייתה ענקית, ירוקה ומטופחת. בצבא, כש'מנגלור' טרם קם לחיים, והייתי עונה לשם 'המפקד', הקיפו אותו מרחבי הנגב הפתוחים לכל כיוון.

גם בלימודי התואר לא היה מחסור בחלל. על אף שהדירה תמיד הייתה עמוסה בשותפים ואורחיהם, מעולם לא הרגשתי מחסור באוויר.

כבר כמה חודשים שאני וחובב הג'ירפות גרים יחד בקופסאת הגפרורים שלו במרכז תל אביב, יחד עם ההולכת על ארבע, ועם ג'ירפות רבות שמביטות לעברי מכל כיוון.

כבר כמה חודשים שאני מרגיש קשיי נשימה. מפחד לזוז ממקומי בספה שבסלון, שמא אשבור קיר בסיבוב מרפק, או אגרום לקריסת מדף כשאתמתח מלוא קומתי.

כבר כמה חודשים שמקננת בי המחשבה, אני צריך מקום בו העיטוש שלי לא יעיר את השכן מצידה השני של הדירה המחולקת.
כבר כמה שבועות בהם אני חושב על העתיד שלי, שלא נמצא בדירה הזו.

כבר כמה ימים עברו מאז מחשבות 'יחסינו לאן'.

כבר כמה שעות שאני והחובב מחפשים אליהן נוכל לעבור. הוא הסכים לכך עבורי.
על המחשב הנייד מופיעות דירות רחבות ידיים בעיר סמוכה. האם זה מה שהייתי צריך? מה יש לנו לחפש כאן? מה מחזיק אותנו בלעדית בדירה הזו?

אני אמנם לא אוהב שינויים, אבל הפעם זה יכול להצליח!

חובב הג'ירפות אוהב את העיר הגדולה- השאון, האורות, האנשים, הקולות, זמינות הבילויים, התערבבות בחיים, אבל דווקא הוא הציע לעבור מזרחה, לרמת גן. הוא מרגיש ש-אריה בכלוב אינו בן הזוג שהוא רוצה.

השכרנו רכב, נסענו בדממה דרוכה, עלינו במדרגות, בחנו דירות, התאכזבנו, התלהבנו, התעניינו, ומהר מאוד, אולי מהר מדי, השקפנו על מה שצפוי להיות ביתנו החדש.

ההתרגשות שאחזה בנו, החיוכים ההדדיים, החיבה שפתאום מופגנת כלפי וממני כשבחרנו דירה אליה נעבור.
שוב היינו נאהבים טריים עם מטרה משותפת, כל כך מקודשת, עבורה הם מוכנים לשים בצד כל חילוק דעה, כעס או תסכול, ולהביט במשקפיים ורודים לעבר עתיד מתוק.

השבוע שלאחר מכן היה רווי פעילות- מציאת מחליף לדירה [זאת תל אביב, כלומר- משימה של שבע דקות], בירוקרטיה של חוזים, תיאום הובלה, 

ארגזים, ועוד ארגזים, ומזוודות מלאות, וארגזים נוספים.

ובוקר ראשון בעיר אחרת שאינה תל אביב. רמת גן- בואך בני ברק. לא, אין הרבה מקומות שמהווים ניגוד מושלם כל כך לחיים הצפופים בעיר הגדולה.

שקט, שלווה, אור בשעות הבוקר, הרבה יותר ירוק ופורח מהחלון. האריה יצא מהכלוב, וכעת חופשי להסתובב במרחבים.

אך היננו במזרח, וליבו של חובב הג'ירפות בסוף מערב.