יש ימים שבראייה לאחור, גם שנים אחר כך, מבינים שהם היו מעצבי-חיים שלא שוכחים, שמשפיעים ישירות על כל הימים שיבואו אחריהם, לחיוב ולשלילה. 

כזה היה היום ההוא על החול החם בגואה שבהודו. רק בדיעבד הבנתי עד כמה היום הזה הפך משמעותי בחיי. עד אותו היום, לא ראיתי את עצמי כחובב גברים, מקסימום- אחד שבוהה לעיתים בגברים סביבו יותר מהרגיל. מבחינתי, הייתי סטרייט לחלוטין.

לאחר שעתיים של שיחה מרתקת שיתפתי את הספרדי, שזו פעם ראשונה שאני מדבר עם חובב גברים. תיחקרתי אותו על המשמעות של להיות 'אוהב גברים', והספרדי שיתף פעולה, ושאל שאלות רבות משל עצמו, על חברות שהיו לי בעבר, על הצבא, על המשפחה. שיחות נפש עמוקות ממש. ובאופן כמעט טבעי ומאוד מפתיע, במהלך השיחה אמרתי במפורש שהייתי מעוניין להתנסות בחוויה מינית שכזו, ולו רק כדי לשלול את האפשרות שמא גם אני חובב גברים. הספרדי הסכים בחיוך, והמשכנו בשיחה שניהלנו עד כה, על החיים שלו, ושלי.

פקחתי את העיניים בחיוך, ובהיתי בתקרת הקש מעליי. הבוקר עלה. הספרדי שכב לצידי, מבטו מופנה כלפיי, ולחש לי, יום הולדת 23 שמח! ואז, בסקרנות, שאל- 'מה אתה אומר?' השתהיתי לרגע התשובה, ועניתי בפשטות- 'היה נהדר. טוב כל כך, שעכשיו אני יודע בוודאות שזה לא בשבילי. אני שמח שעשינו את זה.' הספרדי הרהר בתשובה, ולא המשיך לתחקר. משם יצאנו ליום טיול ארוך, בו הספרדי הציג בפניי מסלולי טיול וחברים שונים אליהם התחבר בחוף.

הרגשתי מוזר. החברים המטיילים של הספרדי הסתכלו עליי, וכאילו בחנו אותי, וידעתי שהם יודעים! כאילו נחרתה לי כתובת ענק על המצח, שגילתה לכולם מה עשיתי הלילה!

תחושת השווא הזו ליוותה אותי כמה שעות. נהייתי מודע מדי לעצמי ולתנועותיי. גם הספרדי, בהכרותו הקצרה איתי, שם לב לכך. 

היום המשיך כבחלום: מסיבת יום הולדת מאולתרת עבורי במסעדה נהדרת, עם האנשים הנכונים, מאושר עד קצות האצבעות, ומחוייך עד לתנוכי האזניים.

הערב הסתיים מאוחר מאוד. הספרדי ליווה אותי לבקתת העץ, ולפני שאמרתי תודה ואיחלתי לילה טוב, נפלו פניו. 'היית כל כך לבבי, פתוח וסקרן אתמול', הוא אמר, 'והכל היה מקסים ונפלא, ואני יודע שאמרת שאתה לא בעניין, אבל... הקפדת על ריחוק במהלך היום, כאילו אנחנו זרים. זה הפליא אותי. זה אפילו פגע בי'.

חייכתי, ובקול שקט ומהוסס סיפרתי לו על תחושת אות הקין שליוותה אותי במהלך היום. כאילו כולם יודעים מה עשיתי בלילה. ונלחצתי. אבל לא התכוונתי לפגוע בו. התנצלתי. הזמנתי אותו לבקתה, דיברנו על הנושא עוד שעה ארוכה, הבהרתי לו שזה היה קשור אליי, ואליי בלבד.

הרגעתי אותו. ליטפתי אותו. שרתי לו שיר ערש. 

נרדמנו כשהספרדי חבוק בזרועותיי.