המעופפת

ברוכים הבאים לבלוג של המעופפת, הבלוג לבנות בעננים.

 אוקי, קודם כול לא בנות בעננים זה לאו דווקא תולעות ספרים.

אני אומנם כן תולעת ספרים ואני כן עשה פה תור שבועי על ספרים שקראתי ( בעברית ואנגלית) ושאקרא, אבל זלא אומר שרק בנות שאוהבת ספרים יכולת להגיב פה כי אני אשים גם 

הרבה דברים אחרים. בכול מקרה אני די חדשה פה לעניין של הבלוגים בישרא בלוג, אז אני אקבל כול הצאות בשמחה (כול עוד הן כתובות כומו שצריך) .

עכשיו אני רוצה לספר קצת על עצמי: אני בת שתים עשרה , אני גרה בקנדה (זמני),אווטווה, אני אתחיל כיתה ז' בקרוב בבית ספר חדש ואני קצת מפחדת,

אני מכירה שם רק ילד אחד ( והוא די מעצבן) אבל בבית ספר הקודם שלי לא היו הרבה ילדים ( היו רק 8 בנות איתי בכיתה,והיתה רק כיתה אחת בשכבה שלנו)

ובזה שאני אלך עליו אמורים להיות הרבה יותר. דרך אגב, ידעתם שבקנדה יש כיתות של א'+ב', וג+ד', וב'+ג' ועו ד שילובים מוזרים ?

בכול מקרה אני אוהבת לעצב הרבה דברים, בעצם כול מה שאפשר לעצב. 

מבגדים לעתיפות של מתנות.

כפי שאמרתי קודם אני תולעת ספרים, מה שמוביל אותנו לסיבה שפתחתי את הבלוג הזה. פעם יכולתי לסיים ספרים עם 200 עמודים בפחות מיום,

ועכשיו זה לוקח לי שבוע. למה אני אסביר לכן למה. בגלל שאני מועפפת אני מרחפת בעננים המחשבות שלי.

כול משפט מוביל אותי במעלה שביל החלב ובמורד חור חסר תחתית של מחשבות. או בקיצור, חוסר ריכוז.

בהתחלה זה עוד היה בסדר, כלומר מה רה בלחשוב לעומק על דברים. ככה זה היה עד לפני יומים. מה קרה לפני יומים?פתחתי ספר שנקרא

it's all to much. so get it togethr ועל מה היה הספר הזה. על עירבוביות. על בלגנים פנימים וחיצונים, ועל איך לזהות אותם מסתבר שיש המון סוגים,

לדוגמה, אחד שאתה מבזבז את הזמן בלחשוב על העבר והעתיד במקום להנות מההווה. עכשיו זה בערך מה שאני עושה כול הזמן והתגלית הזאות מעוד בליבלה אותי .

למה. כי אני גם גיליתי שאני לא יודעת מה לעשות בהווה. יש לי זמן והוא מתבזבז על העתיד שאולי לא יבוא. אני תמיד חושבת שהחיים שאני חייה עכשיו הם לא חיים, שהם רק הכננה לדבר האמיתי. אבל האמת היא, שכול מה שאני עושה זה מבזבזת את החיים המאוד אמיתים שלי שקורים עכשיו .

אז כדי שזה לא יקרה לי, החלטתי לפתוח את הבלוג הזה כדי אולי אני אצליח לחיות את ההווה.  בכול מקרה אני מקווה תהנו,

מהמתוקה והמרחפת ,

כראמל