החלטתי לחזור..=\

אני לא ימצא את העזרה שאני זקוקה לה בשום מקום..=\

המשפחה לא קרובה אפילו להבין את המצב שלי.. היום הקאתי פעם ראשונה מזה חודש והרגשתי הכי טוב בעולם..:\

בחודש הזה עליתי ל82.. ואני יודעת כי נשקלתי היום אצל הרופא בשביל הצו ראשון וכל הדרך החזקתי את עצמי לא לבכות..:|

התחושה של השליטה, של האושר הבלתי מוסבר הזה כשיש כמויות מזעריות של אוכל בקיבה חסר לי..:\

עוד מעט בומבמלה ולא רק שאני לא קרובה לאיך שאני רוצה להיראות אני יותר רחוקה מחודש שעבר..

אחרי החופש נקבע לי התור לאישפוז יום.. אני רוצה להגיע לשם ולא להרגיש חולה בראש אני רוצה גם לראות תוצאות של חולי בבדיקות..

אולי זה חולני, לקוות להיות חולה. אבל אני יודעת שרק להרגיש חולה ולא באמת להיות זה יותר נורא ואפילו יותר כואב =\

אבא ממש לא אוהב את הרעיון של העובדת סוציאלית, המצב בבית מתוח מאי פעם..

באיזה שהוא מקום אני מרגישה שאני נקרעת בין שתי עולמות..

העולם האמיתי והעולם של אנה ומיה העולם שאני כל כך רוצה להיות בו ומרגישה כל כך רחוקה..:\

לא משנה כמה ניסית בחודש האחרון לאהוב את הגוף שלי לאהוב את מה שאני רואה במראה זה פשוט לא הצליח..

תאמת זה רק החמיר כי אף פעם לא הפסקתי להישקל ולראות שישמנתי ושאני לא נכנסת למכנס שנכנסתי אליו לפני חצי שנה רק דיכא יותר..

אתן בטח מכירות את ההרגשה הנוראית הזאת שקבעתן משהו ואתן מתלבטות 2000 פעם בערך אם באמת ללכת כי אתן לא מוצאות שום דבר שבאמת יושב עליכן כמו שרציתן..:\

כל החודש הזה שנאתי את עצמי, לא הבנתי למה.. למה אני לא מסוגלת לאהוב את עצמי ולראות את היופי שלי..

כעסתי ואמרתי נתמסר לטיפול נפסיק להקיא נראה מה יהיה וזה שהשמנתי רק הוכיח לי שאני ממש לא רוצה להבריא..

אני אפילו לא חושבת שאני חולה.. אני במשקל עודףף ! אני אפילו לא במצב התקין..:\

מדהימות סורי על החפירה ותודה למי שתקרא ותגיב מלא בהצלחה לכן ♥