אז נחתי היום קצת, ולא עשיתי שום דבר מיוחד. רק חשבתי על הידיד ועל מה אני באמת רוצה מעצמי או ממנו, והגעתי למסקנה שאני לא צריכה את זה!
הבנתי שאני לא באמת צריכה סקס. שאני לא באמת רוצה את זה ממנו.
זה אומנם כייף והנאה והכול, אבל אם אני לא באמת מוכנה נפשית לזה, זה יכול גם לפגוע בי ולגרום לטראומה לטווח הארוך.
הבנתי גם שאני מרגישה ש' אני צריכה' את זה רק בגלל שהוא גורם לי להרגיש ככה.
כשהוא לא איתי או מדבר איתי אני נרגעת ומיד שוכחת ממנו ומהייצר המיני שהוא מעורר בי, אני מתעשתת על עצמי ומבינה באמת שאני לא צריכה את זה. שזה סתם בראש שלי הצורך הדפוק הזה לסקס.
אני יודעת שיש בתוכי מפלצת מין ששכנה בתוכי המון זמן והייתה רדומה עד עכשיו. לא נתתי לה לפרוץ החוצה בשום מצב או להשתלט עליי באופן כזה שאני ארגיש שאני חייבת סקס איתו. לא.
אבל היא מתעוררת רק כשהידיד שלי בסביבה. אני לא שולטת בעצמי לידו, והוא מצליח איכשהו לעורר אותה. (תהרגו אותי לא מבינה איך הוא מצליח לעשות זאת).
אבל ברגע שזה ניגמר, מפלצת המין חוזרת בחזרה למאורה שלה , ונישארת שם עד לפעם הבאה שבה הקשר עם הידיד שלי מתחדש (שזה קורה פעם ב... אמממ... שנה כמעט?)
אז היום באמת היה לי זמן להמון מחשבות,
והרגשתי היום יחסית ואפילו דיי חופשייה בלי המחשבות על האם עשיתי טעות או עם אני באמת צריכה את זה או לא.
אז תרגעו. אני לא הולכת לשכב איתו. זה אולי מה שהגוף שלי רוצה אבל הלב אומר אחרת.
לא ממש אכפת לי מה שהגוף שלי רוצה. אני יכולה להשתיק אותו ולהרגיע את עצמי שאני לא צריכה את זה.
חשוב לי יותר ללכת אחרי הלב שלי ולא אחרי הייצרים המטופשים של הגוף הדפוק והטיפש שלי.
אני באמת לא צריכה אותו ולא סקס ממנו.
זה הכול בראש שלי.
פשוט לידו רק נדמה לי שאני רוצה וצריכה את זה, אבל ברגע שהוא נעלם אני נרגעת ומבינה שזה היה סתם.
שאני לא באמת רוצה וצריכה לשכב איתו.
זה הכול רק הורמונים שמשתוללים בראש וגורמים לכול מיני מחשבות.
אני עדיין לא מוכנה (גם אם הגוף מגיב בצורה שהוא חושב שהוא מוכן) אני עדיין מרגישה שזה לא הזמן.
עובדה שאני תמיד עוצרת אותו באמצע כשאנחנו כמעט מתקרבים לסוף.
אם לא הייתי מפחדת לא הייתי עוצרת אותו נכון?
אבל עובדה שאני עוצרת אותו ולא ממשיכה.
זה אומר משהו עליי לא?
וסתם אני אוהבת לשחק אותה קשה להשגה.
יכולתי אתמול להגיד לו בהודעה ' כן. אנחנו יכולים לממש את הפנטזיה המינית' ואז בערב היינו נפגשים, ועושים את זה ואולי אף נהנים.
ויכול להיות שבבוקר הייתי מתחרטת על כך, אבל אמרתי לו שאני לא רוצה להשלות אותו סתם או לפגוע בו ושזה לא יכול לקרות כי אני לא מוכנה.
הוא עשה את החישובים וההחלטות ופשוט לא ענה לי ואמר פשוט שאני אשכח מזה כי זה היה רעיון גרוע.
בסדר.
עד לפעם הבאה.
מה אתם אומרים על המסקנה שלי? מסכימים איתי? אתם איתי?
שתפו אותי במחשבות שלכם.
אני חושבת שהחוויות האלה איתו רק מחזקות אותי כשאני מבינה מה אני באמת צריכה או רוצה.
ואני לא קופצת סתם למים העמוקים בלי לדעת לשחות.
יכולתי לשכב איתו אבל אז הייתי נפגעת או שהייתי מרגישה רגשות חרטה על המעשה הטיפשי.
אני לא עד כדי כך טיפשה שאני יעשה את זה.
אני קודם חושבת ורק אז פועלת.
אני לא פועלת ואז חושבת- זה לא נכון לעשות.
לפני כול פעולה (שיכולה להשפיע עליי ועל החיים שלי בהמשך) אני תמיד קודם חושבת ולפעמיים לעומק ורק אז פועלת.
אז כשזה מגיע לסקס כמובן שאני אפעיל קודם את הראש ורק אז את הגוף.
אני לא לוקחת סיכונים יותר!
אני שומרת על עצמי.
אני יותר מדיי עדינה מכדי להיפגע מדברים שטותיים כמו סקס. נו באמת...