היא לאא חולה ולא נוטה למות (חס וחלילה) זה הרבה יותר מזה.
לפני 3 חודשיים היא נפלה מ7 מדרגות במקום עבודתה ופתחה את הראש.
בהתחלה חשבנו שהראש הוא הבעייתי אבל כשזה החלים בעיה חדשה נוצרה- הרגל שלה.
היא קיבלה שם מכה, ולא חשבנו שזה יפתח למשהו רציני. אתם יודעים מכה. מה כבר יכול להיות או לקרות? זה יכאב קצת וזה יעבור.
הזמן עבר והמכה ברגלה הפכה לכיב- לפצע מכוער מלא בדברים שאתם לא רוצים לדעת.
וזה ידזהם ונהיה ממש מכוער אז היא הלכה לרופא פצעים (מסתבר שיש כזה רופא שהעיסוק שלו זה פצעים ודברים מחרידים שיש לאנשים ברגליים) והוא עשה לה ניתוח בהרדמה מקומית , וחפר לה שם בור ברגל.
כן. מה ששמעתם -בור באמצע הרגל.
הוא הוציא את כול הג'יפה שהייתה שם, ואז נתנו לה מכשיר ווק ששואב את כול הזיהום וגורם לגדילת רקמות והבשר של הפצע.
ומה שקרה זה שהיא התחילה לק'חת המון כדורים נגד כאבים כי מסתבר שבור ברגל, כואב, מציק, מגרד, שורף ומה לא.
ויש לה המון המון המון כאבים ברגל שמקשים עליה מאוד לישון בלילה ושום כדור נגד כאבים הכי חזק בעולם פשוט לא עוזר לה. נתנו לה את הכדורים הכי חזקים נגד כאבים שיכולים להיות והם פשוט לא עוזרים לכאבים שלה.
ועכשיו בלילות היא בקוושי ישנה והיא על סף ייאש כי כלום פשוט לא עוזר לה.
ואני ואבא שלי יושבים מולה ופשוט לא יודעים מה לעשות. אובדי עצות.
ואז ברוב ייאושה המר היא הלכה למחשבה הכי קיצונית-
שאם המצב לא ישתפר ולא ימצאו דרך לרפא ולסגור את הבור הזה, יצטרכו- לקטוע לה את הרגל.
ואני אמרתי לעצמי -אל תחשבי על זה כבר מעכשיו. בטוח נמצא פתרון. לא צריך להיות קיצונייים כול כך.
היא אמרה את זה כי גם לאבא שלה (ז''ל שהיה בן 56) קטעו את הרגל בגלל איזה מחלה או משהו שהיה לו שם והיא מפחדת שיקרה לה אותו הדבר.
והיא ב 56.
בקיצור אני כבר התייאשתי יותר מממנה ואני כבר לא יודעת מה לעשות כדי לעזור לה.
אני כבר לא אומרת כלום או מנסה לעזור כי הכול מעצבן אותה ןוהיא צועקת עלינו ומרירה מאוד. מיואשת ועצובה.
ואני מסתכלת עליה ופשוט לא יודעת מה לעשות כדי לעזור לה.
והמצב הזה נמשך כבר 3 חודשים ינואר, פברואר, ומרץ.
3 חודשייים היא מנסה הכול וסובלת מכאבים נוראיים שלא נפסקים.
ויש לילות שהיא לא ישנה כי הכאב מעיר אותה.
ואני כבר מתחילה לדאוג שאולי באמ ת בסוף יקטעו לה את הרגל (ואני ממש לא רוצה שזה יקרה למרות שראיתי חיזיון בראשי שאני באה וקוטעת לה את הרגל בעצמי מרוב תסכול וייאוש שזה לא עובר לה).
ואנחנו מנסים הכול.
פשוט יש לה שם חיידק שצריך להיפטר ממנו ועשו לה התרייה וחתכו לה שם.
בקיצור סיפור שלם.
אני חושבת שהפוסט הזה בא ללמד ולהזהיר אותכם אנשים שפשוט תסתכלו לאן שאתם הולכים ומה אתם לובשים.
כי תקראו מה קרה לאמא שלי בגלל נפילה מ7 מדרגות!!
ובגלל מה אתם שואלים?
רק כי היא לא קיצרה את המכנס שהיה לה ארוך והיא לא ראתה שהיא דרכה עליו ופשוט עפה מכול המדרגות מה שנקרא.
והרק מכה הזאת שהיא קיבלה התפתחה לפצע שנהיה בור פתוח עם חיידק!!!
אז אנשים... פעם הבאה שאתם נופלים... תעשו לי טובה ותשימו לב לאן ואיך אתם הולכים אוקיי? החיים חשובים מדיי מכדי לבזבז אותם על נפילות מיותרות כמו שקרה לאמא שלי.
אם זה היה קורה לי הייתי כועסת על עצמי כול החיים שעשיתי שטות כזאת ל ולא קיצרתי את המכנסיים.
כמובן שהיא לא יכלה לדעת שזה יקרה לה. אבל זה קרה.
וכמובן שלא כול נפילה ושריטה תגרום לנזקים כאלה כמו של אמא שלי כן?
אבל בכול זאת. תעשו לי טובה ותמנעו מנפילות כאלה. תשמרו על עצמכם,
ואל תגיעו למצב של אמא שלי! פשוט אל!
אין לכם מושג כמה היא סובלת מהפצע בור הפתוח הזה.
זה שורף לה, כואב לה רצח, אדום לה ונפוח וזה רק בגלל ההתעסקות סביב זה. ככה אני לפחות חושבת.
אז אנשים?
פעם הבאה שאתם לא מקצרים מכנסיים... תחשבו לאיזה נזק אתם עלולים להגיע אם לא תקצרו אותם.
אימא שלי, לצערי, למדה את זה בדרך הכי לא נעימה שיש ועכשיו היא סובלת. כבר 3 חודשים.
מקווה שפקחתי את העיניים של כמה מכם מבוגרים או צעירים.
ואימא?
אני אוהבת אותך המון למרות שאני לא מראה את זה ורוצה שזה יעבור ויחלים וייגמר בדיוק כמוך.
הלוואי שזה ייגמר. אני כבר לא יכולה יותר לראות אותה סובלת. זה פשוט נורא.
ועוד היום היא בכתה ולא ידעתי מה לעשות.
כולנו פשוט על סף ייאוש כי כלום לא עוזר לה ולכאבים שלה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
