אין לי ספק שהקייטנה הזאת השבוע זימנה לי הרבה מצבים שונים יותר מכול השנים שבהן עבדתי בקייטנות ומעולם לא היה לי שבוע כזה מגוון!
ראשון היה יום ממש טוב
יום שני היה יום מכה וקשה
שלישי היה מטורף
והיום(רביעי) הייתי בדאון רציני וקצת בחופש. אני אסביר.
אתמול בלילה הרגשתי זוועה כאבי בטן ובחילות (עשיתי גם קטע באותו הרגע שתכף אני יעלה). והיום בבוקר קמתי בסוג של ניתוק ועייפות והרגשתי שכול הבטן מתהפכת לי כמו מארבל בטון וזה היה פשוט זוועה.
הגעתי לחווה בסוג של ניתוק מהסביבה ולא ראיתי אף אחד בעיניים! הכול היה שחור.
ניגשתי ישר לטפל בצי'קו (הסוס הקבוע שבו אני מטפלת בימי רביעי) מבלי לדבר עם אף אחד או לעזור באיכוף סוסים .
והרגשתי שאם אני אוביל זה יהיה פשוט אסון ואני אוציא את הכעס והעצבים על הרוכבים שלי.
הרגשתי גם שאני לא מסוגלת להוביל. לא היה לי כוח והכול פשוט הסתחרר לי והבטן כאבה והתארבלה לי.
והתחושה הזאת בבטן... הרגשתי שזאת החיה המפלצתית הזאת שבתוכי שנמאס לה להיות כבויה והיא רוצה לצאת החוצה ולהשתולל.
אני כולאת אותה בתוכי יותר מדיי זמן , אז מתישהו המצב הזה היה צריך לקרות.
כלומר יום אחד ועוד אחחד ועוד אחד. מספיק!
אז לא הובלתי בבוקר. נחתי קצת.
ועשיתי רק הובלה אחת ב11 ובאחרונה שחררו אותי.
ואני חייבת להגיד שהיה דווקא נחמד לשם שינוי לנוח קצת בצד ולא להוביל. להתחבר שוב לעצמי ולא להרגיש מנותקת מהלב וממה שאני מרגישה וחושבת.
והדברים הטובים הם שהיה לי שיעור מעולה ממש מעולה על סוס שאני אוהבת! והרגשתי טוב יותר אחרי השיעור. הייתי רגועה וגם הוא (הסוס) וזה פשוט הלך טוב ביחד.
אני גם לא עייפה כי לא עבדתי היום כמעט. רוב הזמן הייתי עם עצמי וקצת בסוף עם האחרים.
והדבר השני זה שיש לי כבר 3 רוכבים שנהנים שאני מדריכה אותם וכייף להם איתי. אז זה נעים לדעת את זה שטוב להם איתי כמדריכה שלהם ולי כייך להדריך אותם.
אגב, מעניין מה יהיה מחר? יום שקט אולי?
ומה אם ראשון? היום האחרון? מה יהיה? חגיגה?
אני כבר לא יודעת. כול יום בשבוע הזה מזמן לו הרגשה אחרת.
ועכשיו הקטע שכתבתי אתמול-
התעוררות
התכווצויות בלתי רצוניות,
כאבי תופת אדירים
בבטני כמו פצצות,
קשיי נשימה,
מחנק בגרון. האוויר לא נכנס ולא יוצא.
מתפתלת מכאבים עזים,
המפלצת שבתוכי התעוררה!
התפרצה בצורת דמעות
בועטת חזק בבטני, מנסה לקרוע את דופנה לגזרים כדי להשתחרר
מכלאה.
מכאיבה לי ומקשה על נשימתי.
מה עורר אותה? גרם לה להתעורר?
עוצמת עיניים חזק, מתאפקת לא לצרוח בכול כוחי.
מתייסרת, מתקשה לנשום.
המפלצת לא נרגעת.
מה היא רוצה? מה החיה רוצה ממני עכשיו?
מאבדת את זה, מנסה לנשום. בקושי מסוגלת.
הכאבים נרגעים ושוב חוזרים.
סחרחורת.
לא חושבת, פשוט
כותבת בזרימה.
זורמת עם תחושת התעוררות הרגע של החיה.
לא מצליחה לפענח את רצונותיה.
היא בועטת חזק, שואגת, רוצה לפרוץ החוצה.
הבטן מכווצת, כואבת, נקרעת,
הכאב לא מפסיק.
מאיים להכניע.
האם זה הרצון שלה? להכניע אותי בכאבי ייסורים?
לא אתן לה להרוג אותי הלילה!
אלחם בה עד שתירגע ותחזור למקומה.
היא לא צריכה להשתחרר. רק להירגע ולנוח.
הכול בסדר.
בקרוב היא תירגע ותניח לי לנשום בחזרה, לאוויר להיכנס
ולהחיות אותי מחדש.
תירגעי. תירגעי. חזרי למקומך חיה. לכלא החשוך שלך. אני
חייבת לחיות כדי לשמור עלייך שלא תברחי ממני ותיפגעי ביקרים לי מכול או בי.
הכול בסדר. הפסיקי להיאבק בי. הזמן שלך יגיע.
אך הוא לא עכשיו. לא עכשיו.
תירגעי ותני לי לנשום מחדש. לחיות.
הכאבים יפסקו עוד מעט.
המצב מתחיל להירגע.
התעוררות החיה
הרגה אותי. הפתיעה. הכאיבה. ייסרה. הכול ביחד.
ואולי אני סתם עייפה? תחושות ורגשות שהשתחררו אחרי שהעייפות נעלמה?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
