היא מפחדת
יום התחפושות בפתח ואיתו הפיצוצים האדירים שברגע מפוצצים
ומפלחים את ליבי בפיצוץ אדיר.
הפחד הרגעי הופך
לכעס ועצבים.
הגוף שלי כבר מותש ועייף מלפחד.
הפחד נעלם וכאב הלב ביחד איתו.
נישאר רק העצבים והמתיחות לפיצוץ הבא.
היא יושבת על ברכיי לרוחב , רועדת כולה, מתנשפת ומתנשמת.
לשונה בחוץ. מנסה לנשום בקלות אך לא מצליחה.
עיניה נפערות וגדלות .
היא רוצה לברוח ולהסתתר.
חושבת שהפיצוץ יפגע בה.
אני כאן לשמור עלייך. הכול בסדר. אל תדאגי. הם לא
יפגעו בך.
מביטה בפניה, עוטפת אותה בחום ומנסה להרגיע אותה וללטף את ראשה.
מכסה אותה בנשיקות
קטנות ועדינות בתקווה שזה יעזור.
היא מתקשה לחזור למוטב. רועדת ללא הפסקה.
היא יושבת על ברכיי והרעד שולט בכול גופה גם אחרי שהפיצוץ
נשמע.
מתקשה להירגע ולהאמין שרעש
הנפץ לא יפגע בה וגם לא בי.
הגוף שלי כבר עייף. אין לי כוח יותר למשחקי יום התחפושות.
הלוואי שאותם ילדים יגיעו לבית החולים! מגיע להם! על מה שהם עושים וגורמים לנו! לי
ולה!
אני ממשיכה לשמור
ולהגן עליה עד שתפסיק לרעוד.
לוחשת לה בעדינות שאין יותר פיצוצים. זה נגמר. הכול בסדר.
היא מוגנת ואין יותר ממה לפחד.
גם אני דרוכה אבל לא כמוה.
אני מבינה.
היא לא.
היא ממשיכה לשמור על דריכות. עיניה החומות תרות בחיפוש אחר הפיצוץ הבא.
לא נרגעת גם כשיש שקט.
היא מנסה לנשום. להקל על עצמה את הרעד.
זה לא עוזר.
גופה מתוח וסוער.
כמה זמן זה עוד יימשך?
זה עדיין לא נגמר.
זאת רק ההתחלה של יום התחפושות הארור.
עוד פיצוץ נישמע והרעד הקל
הפך בשנייה לרעד מסיבי מתגבר.
היא קמה וזקפה אוזניים וחזרה לשכב על רגליי.
רועדת בפראות ואני כבר לא יודעת מה לעשות כדי להרגיע אותה.
ליבה דוהר במהירות
והיא פותחת את פיה. מתנשפת בכבדות לא יציבה.
יד שמאל שלי עוטפת אותה ובזה היא מתנחמת אבל הרעד לא פוסק.
כשנדמה שהיא נרגעת מגיע עוד פיצוץ שמערער אצלה הכול.
מנסה שוב להרגיע אותה מחדש בשקט שלי.
אולי זה יעזור.
היא מתוחה ודרוכה.
אני שקטה היא לא.
מה עוד אפשר לעשות למענה?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
