לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


פעם ראשונה שאני חושב לעשות משהו כזה.. אני ככל הנראה יספר פה על עצמי טיפה על הימים שעוברים עליי לאחר גיל 18.. ובגלל ככה בכללי מהידע שלי..

כינוי:  TomDor

בן: 32

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

9/2010

חג שמח :)


אז,דקותיים לפני כניסת החג,רציתי לומר לכולכם חג שמח :)

שתהיה לנו שנה טוב מוצלחת ומהנה במיוחד :) 

על אף התקופה הלא נעימה שאני עובר כרגע..

החג מכניס בי פרץ מחודש של אופטימיות, הרגשה כיפית כזאת..

אז חברים,חברות שנה טובה חג שמח.. ושניפגש רק בשמחות? מוציא לשון

נכתב על ידי TomDor , 8/9/2010 08:25  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום שכזה..


מסתכל על הדף הריק.

וכמוהו גם המחשבות שלי.. ריקות מתוכן ועיניין

רוצה לחזור לכתוב ולמלא את הדפים במילים שלי 

אבל שום כלום לא יוצא.

אני עושה כמעט כל מה שבחור צעיר בן 18 אמור לעשות לפני הגיוס.. 

אבל זה פשוט לא מדבר אליי.. לא העבודה,לא הרישיון,ולא כל שאר הדברים האלה ששייכים לעולם המבוגרים..

רבאק אני עדיין ילד בראש,אני עוד לא התבגרתי והעולם הזה רץ מהר מידי בשבילי.. אבל אין מה לעשות כנראה.

זוהי דרכו של העולם להמשיך להסתובב ולא לעצור.. פשוט להסתובב..לרוץ אחריו יהיה מרוץ לא הוגן וההפסד בו הוא ידוע מראש,

התעלמות טוטאלית היא יותר גרועה מצד אחד כי בסופו של דבר נגמור בתור אנשים חסרי כל,

אבל מצד שני לא נצטרך "לסבול" את ההתעסקות היומיומית שלנו בעתיד.

אז כנראה שנצטרך פשוט ללמוד להסתובב יחד עם העולם,גם אם זה לא הכי מתאים שיש..

זוהי דרכו של העולם,להמשיך להסתובב ולא לעצור.. 

 

אז חוזר אל הדף שלי.. טיפות דיו נשפכו עליו,

אך עדיין הוא ריק ממילים,

ריק מתוכן בדיוק כמו המחשבות שלי..

 

לילה טוב שבוע טוב וחג שמח.. :|

 

נכתב על ידי TomDor , 5/9/2010 22:32  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רק על עצמי לספר ידעתי?


טוב לא ממש הצגתי את עצמי בקטע הראשון שלי.. אז חשבתי לספר קצת על עצמי..

אז ככה.. אני בן 18 מאשדוד,השם שלי הוא טום דור.סיימתי שנה שעברה את 12 שנות הלימוד שלי 

ועכשיו אני מחכה לתאריך הגיוס,יותר נכון ליום סיירות שיקבע לי את תאריך הגיוס.. 

אני יכול להעיד על עצמי שאני בנאדם מאוד חיובי בדרך כלל,אופטימי חייכן ובעל חוש הומור מפותח :P 

בקיצור ממש סבבה של בנאדם D:

זה החצי הראשון שלי.. 

החצי השני הוא חצי פחות נעים לחלק מהאנשים,

אפשר למצוא בי חלק מאוד מניפולטיבי,

מספר מערכות יחסים שלי התחילו במהלכים מניפולטיבים שלי..

וחלקים מהם נגמרו מצורה מניפולטיבית מצידי,

גם האגו אצלי משחק תפקיד דיי מרכזי אצלי,עוד נקודה כזאת אצלי היא שאני סטוציונר מושבע..

פיתרון פשוט ונוח בשבילי ללא כל מחויבויות.

אבי תורת הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד היה מגדיר אותי כטיפוס אדיפלי שבעצם אומר שאני בן אדם גאוותן שאיפות גבוהות להצלחה ופלרטטן..

כנראה שהוא צדק איפה שהוא.. כי אחרי שנה של לימוד 2 יחידות פסיכולוגיה אתה מתחיל להבין על עצמך דברים ולראות אותם בצורה שלא ראית אותם קודם.

ואפילו מבלי שידעתי,לפני שנתיים התחלתי ללמוד את הנושא שנקרא "אומנות הפיתוי" דבר נפלא וכלי מאוד שימושי בחיי היומיום ובמיוחד בחיי הזוגיות, מצאתי בעובדה הזאת קשורה מאוד לדעתו ועמדתו של התאורטיקן פרויד..



אז הנה אני פה מולכם חילקתי את עצמי לשני חלקים החלק החיובי יותר.. והחלק הבעייתי..

אני מאוד אוהב את שני החלקים.. ושלם איתם,

 יש אנשים שלא מוכנים לקבל אותם.. לרוב את החלק השני.. אבל זה מי שאני.. וזה מה שעושה אותי מיוחד.



ככה זה טיפה עליי.. ממש טיפה במהלך שהותי פה אני אחשוף מעצמי הרבה יותר..

ואתן לכם גישה למקומות שאף אחד ואף אחת לא הגיעו אליהם במהלך החיים שלי..


מקווה שנהנתם :) שבוע טוב  

נכתב על ידי TomDor , 5/9/2010 16:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



והנה אני שוב..


והינה אני שוב.. פה לבד בחדר.. עם הצורך הכלכך אנושי הזה של להרגיש נאהב,
ולא בטוח שיכול לבטוח במישהו אי פעם כמו שאני בוטח בעצמי..
גם עד שהשגתי את כל מה שרציתי, הצלחתי איך שהוא להרוס הכל,
הבדידות לפעמים משגעת אותי,ולפי מה שלמדתי והשכלתי במהלך חיי..הבנתי שהבדידות יכולה להרוג אותך
אז אני לא כופה על עצמי את הבדידות הזאת.. אבל אולי זה מי שאני.. כרגע בכל אופן,בן אדם מתבודד..
גם כשכל החברים שלי המעטים שנשארו לי יהיו סביבי אני יצליח למצוא משהו שיהרוס את המצב רוח..
לדעת שאת לא חשוב לאנשים בעולם.. זה לא כיף,וולאה לפעמים ההורים לא מספיקים.. הם כמעט אפעם לא מספיקים..
כי לרוב אין להם ברירה ולדאוג לך.. כבר אי אפשר לדעת מתי הם באמת דואגים לך.. או סתם שואלים לנימוס.
ולמרות שאני באמת משתדל להיות נחמד כלפי האנשים שאני נמצא סיבבם, משום מה הם לא לוקחים אותי ברצינות.
ו-וולאה זה מתיש מייאש מעצבן.
כן.. ושוב אני פה לבד בחדר.. רק אני והשירים של אמינם ועוד כמה ראפרים כאלה ואחרים שמתנגנים להם ברקע.. 
ממלאים את החלל הריק מאהבה ואכפתיות הזה.
שוקע אט אט בדיכאון ובשביזות הזאת.. שכלכך לא מתאימים לי.תמיד כולם זוכרים אותי תמיד.. אופטימי ומחייך.. 
החיוך אבד כבר ואופטימיות ברחה ואותה מחליפים כרגע שיגרה,פסימיות,ועייפות חרונית
אז אולי להתבגר ולעבור את גיל ה18 זה לא כזה זוהר כמו שזה נשמע.. 
ואולי המחקרים אומרים שמבחינה ביולוגית עברתי את "גיל ההתבגרות" אבל לא .. אני לא מרגיש ככה.. אלא בידיוק ההפך..
ההתבגרות שלי מתחילה עכשיו..ואני עובר אותה לבד.. לא המצב האידיאלי,אבל זה מה שיש.. מנסים לשרוד את היום.. את המחר, לעבר השלב הבא המשמעותי בחיים שלי.. הצבא,מי יודע מה הוא יביא..
נכתב על ידי TomDor , 4/9/2010 23:23  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





68
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTomDor אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על TomDor ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)