חוק פריקנסון אומר שכל משימה מתרחבת בהתאם לזמן שיש למלא אותה. במילים אחרות, כמות הזמן שיש לנו להשלים משימה מסויימת -
היא כמות הזמן שנשלים אותה בה.
יש הרבה דברים מעניינים להגיד על חוק פריקנסון כשזה נוגע לפרודקטיביות ולמידה מהירה. זה נותן למשל מקום לחשוב על "ימי חופש" קבועים
בתקופות מבחנים, או בעבודות להגשה. על קיצור לוחות זמנים לזמנים שנראים לנו בלתי אפשריים, בעיקרון דווקא בגלל שהם מאוד אפשריים -
כמה פעמים העבודות עם הציון הכי טוב היו אלו שעשיתם בלילה לפני ההגשה?
אבל זה לחשוב בקטן. חוק פרקינסון עובד תמיד, ובכל מסגרת ובכל משימה. אין מי שיוכל להסביר את זה יותר טוב מזאק סובייאק.
לצערנו הוא יצטרך לעשות את זה דרך סרטון, כי הוא מת. זאק הוכיח את המשמעות של חוק פרקינסון על החיים. על לחיות את החיים
שאנחנו רוצים לחיות, כי אין זמן לחשוב עליהם ולפנטז אותם קודם. כי אין זמן לתכנן את הפרטים הקטנים, ולחשוב על מה אם. אין זמן להתחרט,
ולעשות פרסה, ולחזור לשולחן התכנונים.
אין זמן לעבור על כל מילה בשיר שכתבת, סמוך על המילים המקוריות, ותן למוזיקה לעשות את כל השאר. אין זמן לחשוב על מה היית אומר לבחורה
ההיא, או אם זה בסדר שתתחילי בעצמך עם הבחור החמוד משולחן 11. ומה להגיד? לא חשוב, נסתדר אחר"כ, העיקר להגיד.
אין לזאק זמן, כי אמרו לו שאין לו זמן.
ואנחנו צריכים להגיד לו תודה שהוא מזכיר לנו, שלא צריכים להגיד לנו שאנחנו הולכים למות כדי להתחיל לחיות.
אז ניתן לו לדבר.