אוף. אנלוידת.

החיים מתעתעים בי.

זה לא משו חדש, כן? ככה זה היה מאז שאני זוכרת עצמי, אבל לאחרונה הצטרף איזה פילטר מוזר.

אנחנו בעיצומה של שביתת האחיות, היום החריפו את הסנקציות, ודווקא היום חודשו השיעורים, ולמנהלת בית הספר היה מאוד דחוף לדבר איתנו, ולשמוע מה יש לנו לומר, או ליתר דיוק - לומר מה שיש לה לומר וללכת.

אז היא אמרה.

שאנחנו לא אשמים בכל מה שקורה - ובכ"ז, נסבול. אחת משתי אופציות מונחת על הכף - דחיית הסמסטר (שמשמעותה - דחיית השנה כולה) או ציפוף השיעורים עד לרמת התשה, ברגע שתיגמר השביתה. כמובן מבלי להתחשב שכולנו - טוב, רובנו - אנשים מבוגרים, עם התחייבויות שונות, לחלק מאיתנו ילדים! בקיצור, בדיוק כמו התלונות של הגברת, סליחה, של הד"ר מנהלת - אף אחד לא שם עלינו.

בשביל לשמר את החוסר הנתון היום - המדינה צריכה לייצר כ2500 אחים ואחיות בשנה,

בהתחשב במצב הנוכחי - קשה לי להאמין שזה יקרה.

הרי כל העניין הזה הוא יחצנות רעה למקצוע, כאילו שחסרה כזו.

מה שבטוח, אם צווי האיסור על שביתה יוצאו, זה אומר משו על המדינה הזו, משו על זכויות ועל דמוקרטיה.

למעשה, זה אומר הרבה מאוד דברים, אף אחד מהם לא חיובי.

אבל חנוכה, ולא בא לי לכעוס.

החיים בגיל 26 לא מרגשים יותר או פחות משהיו בגיל 25, וגם לא לפני כן.

אבל אני מרגישה זקנה. ללא ספק.

החברים שלי כולם מתמסדים, אחת בהריון, אחת נשואה, השלישי מתחתן עוד שנייה, וגם החברים של הבחור לא נחמדים יותר כלפינו בעניין הזה.

אני מוצאת את עצמי אחראית, לא רק על עצמי אלא גם עליו, פתאום זה התפקיד שלי לדאוג שהבית יהיה נקי, מסודר,

פתאום אני זו שזוכרת מה יש ומה חסר, דואגת לאוכל ולהשקמה.

אוכל. 

זה נהיה הקטע שלי. אני מבשלת ואופה בלי הכרה, זה מרגיע אותי, זה מנחם אותי וזה ללא ספק עדיף שאחרים ישמינו ולא אני.

והחלק הכי נוראי - התחילו לקרוא לי "גיברת". לי! שרק לפני יומיים בקשו ממני תעודת זהות בשביל סיגריות, גיברת!

לעולם, לעולם אל תתבגרו.

ענת גוב נפטרה, ולמרות הציפיות (המעוותות) של העולם ממני, אני עצובה.

אפילו שזה חנוכה, אפילו שהדלקנו נרות ונמנענו סופסוף מלאכול סופגניות.  אפילו שיש מלא בנ-אנד-ג'ריס במקפיא. אפילו שגידי גוב הפך פנוי .

היא ללא ספק הייתה מוכשרת ומההתרשמות המאוד מאוד מצומצמת שלי ממנה (שעתיים של עבודה משותפת בערך) היא הייתה ללא ספק אחד האנשים היותר חיוביים שיצא לי לעבוד איתם, ובכלל כשסרטן מנצח זה חרא.

ציטוט היום -

"נו, אז מה התוכניות שלך לסוף העולם?"

"אני יודע? לחיות?"