לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אוף. אנלוידת.


זו פשוט גרפומניה, ומישהי שמסרבת להיגמל.

Avatarכינוי: 

בת: 38

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

3/2013

עברית שפה.... מיותרת?


תקראו לי old fashioned , תגידו שאני מחמירה, שאני מתקטננת, שאני נתפסת על זוטות.

בסדר.

אבל אני באמת ובתמים מאמינה שמורים, צריכים להכיר את השפה בה הם מלמדים. בעיני שגיאות כתיב ודיבור, במיוחד למי שעוסק בהוראה ובוודאי למי שעושה זאת במשך שנים (ועוד יותר מזה – למי שנמצא בארץ מעל שני עשורים), הם דבר בלתי נסלח. באמת.

ובמיוחד באוניברסיטה העברית שמחזיקה בשורותיה, בין היתר את האקדמיה ללשון עברית – אני מצפה שהמרצים ידברו בשפה תקנית ולא משנה מה השפה בה הם בוחרים להרצות.


אני מניחה שאם הייתי אומרת את זה בקול רם בסביבת הסטודנטים שסביבי היו סוקלים אותי באבנים – "איזו שפה שיבחרו?! ומה אם הם יבחרו לדבר ב... אנגלית?! ויותר גרוע מזה, מה אם הם יכתבו את המצגות שלהם רק ב...אנגלית?!" – כן, נכון - זה עוד עניין. לא מעט סטודנטים בארצנו הקטנטונת והכה מתקדמת ונאורה – חוששים מאנגלית כמעט כמו מאיידס, כמה שהם ידעו עליה פחות ויתקלו בה פחות – ככה יותר טוב. אני חייבת לסייג כאן את ההכללה שלי כמובן, כי יש יוצאים מן הכלל כמו מעט האנשים שהגיעו או שההורים שלהם הגיעו מארצות אחרות, איך אפשר לשכוח את הזן המאוס של ישראלים שבטוחים שהם מדברים אנגלית שוטפת וברורה ומתעקשים, משומה, לחקות מיני מבטאים בצורה קלוקלת תוך שימוש מוגזם בסלנג לא רלוונטי שהם ספגו מתוכניות טלוויזיה שטחיות ואת בעלי ההילה הנדירים שבאמת מבינים את השפה, יודעים להגות נכון את המילים (האמינו לי, בלי המבטא המזויף זה נשמע הרבה פחות רע, רוב הזמן) לפעמים גם לקרוא, חלקם אפילו מבינים מה הם קראו!


אבל עברית, זו השפה המקומית, זו השפה המקודשת שכולנו דורשים בדרך זו או אחרת מהנוכחים בה, לאורך זמן, להכיר וכולנו יודעים לצעוק, בעיקר על עולים חדש או עובדים זרים "דברי עברית כוסאומו זאתי גם כן" מבלי לעצור ולחשוב מה בדיוק השפה המדוברת שלנו, האם היא באמת עברית? – אבל זה כבר נושא ליום אחר, שעה אחרת וכעס שונה לגמרי.

ככה יוצא שמרצים חובקי עולם מגיעים למוסדות ההשכלה הגבוהה שלנו ומרגישים חובה לכתוב מצגות שלמות בעברית שמזכירה את עבודתו הבלתי נשכחת של google translate (ואני מוכנה להישבע בהן צדקי, שהייתה לי מרצה שבאמת בנתה ככה את המצגת שלה. בעקבות הדמיון המטורף לניסוחים המטופשים, אלו שכוללים מילים שלא ממש מיתרגמות לעברית – אז הן פשוט ניצבות באותה השפה במרכז המשפט? - תהיתי מה הוא היה עושה עם זה, העתקתי, הדבקתי וראו זה פלא – קבלתי פסקאות מנוסחות היטב באנגלית, או לפחות משהו קריא, בניגוד לגיבוב המילים הקודם).

ואני לא אשקר, גם אני מחזיקה חיבה יתרה למרצים שכותבים את המצגות שלהם מפורטות ובעברית (אמיתית) על פני אלו שמתעקשים לבנות אותה מתמונות ומשפטים קצרים ולא כ"כ מתחברים באנגלית, גם לי לוקח יותר זמן לקרוא מאמר באנגלית על פני תאומו בעברית, בייחוד אם הוא מכיל מיני ניסוחים רפואיים וכן, גם אני משתמשת לא פעם במילונים רק כי אני מתעצלת להפעיל את גלגלי השיניים החלודים בראש בכדי להיזכר, איפה לעזאזל שמעתי את המושג הזה קודם ואיך בדיוק הוא קשור לאנטומיה של הלב.

ועדיין, אני מעדיפה לכלות את זמני בניסיונות תרגום של אנגלית תקנית לעברית ע"פ הניסיון הבלתי נסבל להבין מה לעזאזל הייתה כוונת המשורר שכותב בשפה רצוצה מאין כמותה ואיך בדיוק המשפט הזה מתחבר לקודם או איפה בדיוק התחילה הפסקה החדשה.

אז אני לא אומרת שצריך למנוע ממרצה המתמחה בנושא מסויים להרצות בו, חלילה, כי הוא לא מכיר את השפה על בוריה, בוודאי לא כשמדובר בהרצאה יחידה, אבל באימא שלכם – תארגנו איזשהו אולפן למרצים הקבועים, או לפחות, תנו למישהו לעבור על המצגות לפני שהן מתפזרות באינטרנט וגורמות למבוכה רבה (ואז למבוכה נוספת כשנתקלים בסטודנט שנה ג' מהפקולטה לרפואה, שגדל כל חייו בארץ ולמד עברית ודיבר בעברית וכתב בעברית כותב את המשפט "החולה מקבל את הכבד של הדונר" בסיכום שלו, כי זה מה שהוא קרא במצגת - נכון, יש אחריות אישית והעובדה שהסטודנטים הם ראש קטן היא לא סוד ובטח לא תקינה כשלעצמה, אבל כמו שאמרתי – זה נושא אחר, ליום אחר, מכעס שונה לחלוטין) הרי אחת הגדולות של אדם הוא להכיר את חולשותיו, ולהודות בהן, אז בחייכם, הכירו, הודו וטפלו.

אפשר להגיד, במידה מסוימת של צדק, שאנחנו מדינת מהגרים, או בשם המכובס – עולים, מה שאומר שלא כולנו באותה רמה של שפה, ושנרצה או לא, תמיד יהיה מי שיבין יותר ופחות. אבל אני לא מדברת פה על מישלבים, אני לא מבקשת העברת שיעורים בשפה תנ"כית או שימוש באנגלית שייקספירית, אני מבקשת את הבסיסיות שבשימוש במילים נכונות.  

 לא תראו אותי ניגשת לקשישות ברחוב וצועקת עליהן – "לא רוסית! לא ערבית! לא ספניולית! עברית!" ולמען האמת גם לא על צעירים, אני לעולם לא אעיר למי שמגיע אלי למחלקה כי הוא טעה במילה  או שכח את כלי הדקדוק, אבל מי שמתעקש ללמד – שילמד קודם הוא איך להגיד את המילים הנכונות. בבקשה, לטובת כולנו.


וככה, איך לעזאזל אני אמורה ללמוד למבחן מחר?!

נכתב על ידי , 23/3/2013 18:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לת'ומקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ת'ומקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)