אוף. אנלוידת.

למוזיקה יש יכולת מדהימה לדחוף את הידיים שלה לתוך הגוף שלך, למצוא את הנשמה ולטלטל חזק חזק, לזרוק אותך למקום כ"כ רחוק, שלא חשבת שתוכל לדמיין אותו שוב.

גילוי נאות - אני אדם שלא קשה להרגיז, מעולם לא הייתי, אבל בשנים האחרונות זה התעצם.  

             שזה כשלעצמו מוזר כי באותה הקלות בה אני מתרגזת כך אני יכולה לשקוע באדישות ושלווה.  אבל זה לא העניין, כרגע.

המצטיינים במשימה הם - קרובי משפחה ביולוגיים (ובדגש על זו שפלטה אותי מהרחם שלה), משפחתו של הבחור ומוכרות בחנויות להלבשה תחתונה.

ועוד דבר - אולי זה מאז שהתחלתי ללמוד, אולי זה מאז שהזדקנתי מנטלית ב10 שנים בבת אחת -

אבל לאחרונה מבעבע בי מין צורך מוזר ובלתי נשלט לחפש אחרי צדק, או לפחות שלוחות שלו.

אני מוצאת את עצמי יותר ויותר מתרגזת מרמאות, מתייאשת מיחס לא נאות, מתקנת ומטיפה מוסר לכל מי שחורג מהערכים הקשוחים שפיתחתי.

זה לא שלא ציפיתי לזה, כן?

היה ברור לי תמיד, שבדומה לשושלת ארוכה של נשים חזקות - אני אהיה זקנה מעצבנת ויורקת מוסר בשקל לכל עבר, פשוט לא חשבתי שזה יקרה לי כבר בגיל 26.

השילוב של כל אלו הביא אותי היום לרמה חדשה וחסרת הגיון של כעס.

כי אין שום דבר שמצדיק הטעייה של ציבור, ובוודאי לא בנושאים רפואיים שהם,  באופן המילולי ביותר - עניין של חיים ומוות.

ואין שום דבר שמצדיק לעשות את זה באופן כה חסר סגנון.

"עצה מרופא - 19 טיפולים שעדיף לוותר עליהם" - כתבה שהתפרסמה הבוקר בynet.

כותרת המשנה מגוכחת עוד יותר - "האם באמת כל פרוצדורה שרופא רושם למטופל שלו הוא יסכים לעבור בעצמו..?"

למה אני קוראת ynet? זו שאלה טובה שאין לה תשובה טובה, כמעט כל פעם שאני קוראת כתבה כזו או אחרת 

ובמיוחד בתחום הבריאות - אני מוצאת עצמי כועסת, עצובה או מאוכזבת. או שלושתם.

אולי זה סוג של מזוכיזם - אבל אני סוטה מהנקודה שוב (הפרעות קשב ארורות).

אז הנה כמה מפניני החכמה הנבחרות של הכתבת המהוללת, שאני מאוד רוצה להאמין שהיא קרובת משפחה של אחד העורכים שלא למדה מעולם על כתיבה עיתונאית, או בכלל.

1. בדיקות סקר - מפחידות ומיותרות, זו התמצית של גברת (מה, לא דוקטור?) רות נווה.

הרי מי רוצה לגלות מראש שהוא חולה בסרטן המעי הגס הקטלני? לא אנחנו, חלילה, אולי עוד יוכלו לטפל בך.

4. לעבור בדיקת סרטן הערמונית - בדיקה פשוטה למדי - לכאורה שהרי היא גורמת לחץ, ומי רוצה להלחץ מהאפשרות שהוא חולה בסרטן? 

עדיף להישאר רגועים, לעצום עיניים חזק חזק מול המציאות ולומר - "לי זה לא יקרה".

וכמובן - לדברי רופאים רבות סרטן הערמונית נפוץ יותר ממה שמשוער ואנשים חיים איתו שנים מבלי לגלות ובלי לסבול.

סליחה?! האם הגברת מכירה סרטן ממאיר שיושב בשקט ובנימוס בצד מחשש להפריע? אני לא. נכון, ישנה הגדלה שפירה של הבלוטה אך היא אינה סרטן.

סרטן גדל, מתפתח ומשתלט על כל חלקה טובה. סרטן הורג. 

וכמובן - מה בין בדיקת דם פשוטה לכאורה ובין גילוי אפשרי לסרטן או גידול שפיר שמקסימום גורם לאין אונות, חוסר שליטה על סוגרים,שפיכה אחורית, דימומים, עצירת שתן ועוד מיני תופעות שאינן מורגשות לדבריה?

אה, ואמרתי כבר מוות?

17. לעבור הפרייה חוץ גופית - רופאות היו נמנעות מהזרקת הורומונים על בסיס קבוע, טיפולים העלולים לגרום לבעיות בריאות קשות.

אני בטוחה שאי שם קיימת, לפחות אישה אחת שחושבת שזה מגניב להזריק הורמונים ככה סתם, כי אם יש אנשים שמתאהבים בקירות, שאוכלים חיות דרוסות, שוכבים עם גופות או ילדים קטנים,

 או, למען השם - מצביעים שוב לביבי (אני מאוד מקווה שלא קיימת קבוצה אחת שעושה הכל) אז כבר אי אפשר לדעת.

אבל לא, אני אל מכירה אף בחורה הגיונית שעושה את זה להנאתה האישית, רופאה, מזכירה, מוכרת נעליים, ראש עיר או ביוכימאית. פשוט לא.

ברור שטיפולים הורמונלים יכולים לגרום לבעיות בריאותיות, אבל גם דיכאון יכול.

גם חוסר רצון לחיות או התחושה שאינך אישה ואינך מגשימה את יעדי האבולוציה - יכולים.  

אלוהים.

18. לעבור ממוגרפיה - כי יש הרבה קרינה וביופסיה תחת מיקרוסקופ תיתן תשובה כמעט ודאית.

אה, אוקי. אז בואו פשוט נשלח נשים בהמוניהן אחת לשנה או שנתיים לעשות ביופסיה כללית לשד, כי הרי גידול הוא גידול, ואם הוא קיים

- המחט בוודאי תמצא אותו בעצמה, זה לא שיש צורך באיתור המיקום שלו קודם.

מה גם, שביופסיה היא לא בדיקה חודרנית מיותרת העלולה להביא למתחים מיותרים,

ובוודאי אם כל נשות ישראל יעשו אותה על בסיס תקופתי ולבדיקה ייקח נצח להחזיק תשובה.

אבל הפתולוגים יהיו סופר מבוקשים, לשם שינוי.

וכמובן, וזה היה החלק האהוב עלי בכתבה כולה - "מחקרים הראו כי מכל 15 נשים שאובחנו כחולות בסרטן באמצעות ממוגרפיה, שלוש מהן עדיין ימותו מסרטן השד" -

אני אתחיל בטוב, כי מגיע לה פרגון אחרי כל הביקורת הקשה - על הבחירה בשלוש על פני שלושה, פשוט כי משאר הכתבה לא מורגש שהיא יודעת.. טוב, עברית.

 נכון. ממוגרפיה לא תמיד מצילה חיים, איזו הפתעה. גם החייאה לא. גם טיפולים מאריכי חיים לא. 

 אז למה להתאמץ? בואו נצמצם את הפער - אף אחת לא תבדק, אף אחת לא תאובחן וכולן ימותו.

אחת משמונה - כן, שמונה, המצב החמיר בשנים האחרונות והסטטיסטיקה גדלה - תמות. העיקר שהיא לא תחשף לבדיקה שעלולה לסכן אותה בעוד - 20 שנה של קרינה מצטברת.

מה דעתך, גברת נווה היקרה לספר על הסטטיסטיקה הזו לאמא שלי? זו ששרדה פעמיים, בזכות ממוגרפיה מתקפות של סרטן השד?

זו שהסתכלה לו בעיניים (פעמיים!!!) וניצחה? את רוצה לומר לה שהממוגרפיה שלה הייתה מיותרת או מסוכנת?

אגב, מעניין אותי עד כמה , ynet מוכנים לקחת אחריות על הדבר הזה?

האם תביעה ייצוגית של אנשים שחלו כי לא נבדקו תגרום להם להפסיק לפרסם שטויות? אני לא חושבת.

והיא כמובן המשיכה עם פנינים נוספות ולא פחות מבריקות כמו -

"רופאות מודות כי לא היו שותות אלכוהול בהריון", סליחה, אפשר בבקשה לקבל את מספר הטלפון של הרופאה שממליצה לשתות אלכוהול בהריון?

יש לי איזה עניין קטן של שלילת הריון שאני מעוניינת לסגור מולה.

או "שימוש בסטרואידים שלא לצורך" או "לעבור ניתוח מבלי לשאול את כל השאלות" וכמובן - "להשתזף במיטת שיזוף", שהרי זה טיפול מומלץ ידוע.

אבל אוי, רגע! זו כתבה שהתפרסמה בעיתון בריטי - בטוח היא נכונה!

שאלוהים יעזור לנו.

כי מה עוד נשאר?