מתחזקת ברשת

קודם נתחיל בזה שאין אבל אין כמו הארץ!

מהקל אל הכבד-

המחירים לא אותו הדבר.. היחס לא אותו הדבר..האהבה..כמה אהבה יש בין כל עם ישראל.. כל פעם שפגשנו קבוצה של ישראלים שדיברו עברית

ישר פצחנו במחולות "הנה ישראלים..הייי..מה נשמע??! " ומיד מתחילים לדבר ולצחוק כאילו אנחנו מכירים מזה שנים..(באמת אנחנו מכירים מזה אלפי שנים..:P )

עכשיו לגישה הפחות משוחדת- אין אבל אין כמו ברצלונה!!!!

..just kidding

באמת ארץ מדהימה, אנשים יפיפים, שפה מגניבה, ומקומות..איזה מקומות..

(אבל באמת שהתגעגעתי לארץ..:P )

הנוף..

ההופעות ברחובות

האנשים..ראיתי 2 נזירות והייתי חייבת לתעד..פשוט מגניב

ויש עוד אלפי תמונות..פשוט הקבצים ענקיים..

מה שכן..אוכל כשר לא מצאתי שם.. שלא לדבר על מסעדה שלפחות אין לה שרימפסים..

והמקום הכשיל אותי..לצערי הידרדרתי.. מה שכן הקפדתי לפחות לברך אשר יצר ועל כל מאכל ושתיה..ולהגיד מודה אני..

לפחות זה המועט..

כשחזרתי ארצה הבנתי כמה אני מתגעגעת לחברות שלי..גם לחילוניות..גם לדתיות שאירחו אותי בסוכה מדהימה ושמעתי שיעור תורה מדהים..

עם כל האסונות..ולמה נהפכנו..תמיד כיף לדעת שיש אנשים פה שפשוט מחבקים אותך..לא משנה מה..אנחנו ביחד.

אנחנו אולי לא מראים את זה,

אבל אין כמו עם ישראל..

אפילו אמא שלי שמתכננת מגיל קטן לברוח לארצות הברית אמרה "כיף לחזור לארץ עם האנשים שיודעים את השפה שלך, המחירים שאת רגילה אליהם, הקומבינות והבית שלנו..אין כמו הבית"

כל חופשה יש לה את הטעם שלה..(: