זה לא משנה מה אני אעשה, מה אני אלבש, כמה שיעורי תורה אלך.
אני חילונית .
התפיסה שלי אותה תפיסה.
אני נהנית מהחומר יותר מהרוחניות.
אני חילונית בתפיסה שלי, קשה לי לקבל דברים "תמים תיהיה עם השם אלוקיך" ,
עד שאני לא רואה אני לא מסוגלת להאמין .
עד שאני לא מבינה לגמרי אני לא מסוגלת לקלוט ולשנות לגמרי..
השם יתברך נתן לי חיות מחודשת, אבל נולדתי כחילונית והחול בעיני עדין לא מסוגל לצאת.
אני מעדיפה לצאת עם חבר'ה לא דתיים מאשר כאלה שכן.. כיף לי איתם יותר..
הכרתי חבורה מקסימה חדשה ביום חמישי, הייתי איתם עד איזה 5 בבוקר.. מיותר לציין שכמובן לא התנהגתי כדתיה.
אבל השיחרור הזה..
לדעת שאת יכולה הכל מהכל, להינות מכל העולמות, זה לא שחור או לבן.
זה לא או שיש אמת או שאין.
יש אמת, ויש גם אמת אחרת.
יש מציאות שאני נמצאת בה כרגע ואיתה אני רוצה להסתדר הכי טוב שאפשר.
ויש את המציאות שאחרי כן, שאיתה ארצה להסתדר בעתיד כשכבר לא אהיה כאן.
טוב לי ככה... להיות עם כל העולמות..
לא להיות משוייכת.
להיות רק אני - שלי.
זאת שמאמינה בשם יתברך שרוצה להיטיב איתה, איתי.
והדרך שלה בחיים זה לא רק לגדל ילדים
לא רק להחליף טיטולים.
לא רק לעשות מוצי מוצי לבעלי.
לעשות הכל..
להיות שלי.