מתחזקת ברשת

אין כמוך בעולם טאטא שלי!!!!!!!!!!

הצלחתי לעמוד בנסיונות הקשים האלה שלך, ואתה כל פעם מוכיח לי מחדש שאתה כאן לצידי..

אח אח בורא עולם..

גם את הרחוקים ביותר ממך אתה מקריב, כי אין הסבר לשום דבר אחר בעולם מלבד היותך אבא שלנו!

ולא משנה מה יוכיחו מה ידברו.

מרגישים אותך בעצב, מרגישים אותך בקדושה, בכותל...טאטא שלי אני אוהבת אותך! :)

לבכות על העולם הזה..

על המציאות חיים של כולנו..על התעתוע בעולם הזה שרק מחמיר ומחמיר ומסתיר מאיתנו את האמת..

את מה שאנחנו מרגישים בלב,

כשאנחנו מבקרים בירושלים,

כשאנחנו מתפללים בכותל,

מרגישים את הקדושה בעיר המדהימה הזאת..

כשאנחנו עצובים ואין לנו אל מי לפנות אז אבא שלנו בשמים מקשיב לנו..

תומך בנו ועוזר לנו לעבור את התקופה הרעה..

את הריגוש המדהים הזה כשאנחנו נמצאים בחופה, ורואים את הקדושה של הנישואין,

כשאנחנו מטיילים בעולם ורואים את נפלאות הבריאה..

את היופי המדהים הזה שהקדוש ברוך הוא ברא לכבודנו :)

איזה כיף זה לדעת שיש לך סיבה לחיות,

שיש לך יציבות ושלמות..

אבל אז..

ברגעי חולשה שלך, אתה חוזר לאותו מקום, המקום של היצר..

בא לך להתפרע, להשתגע, לחוות את התחושות שמרחיקות אותך יותר ויותר מן המטרה,

שאתה יודע בלב שהן לא בסדר, אבל אתה ממשיך לעשות את זה כי היצר חזק ממך..

ואז אתה פשוט בוכה..

בוכה איך אתה מסוגל להיות כזה כפוי טובה?

שנותנים לך הכל..

ואתה אשכרה יורק לאבא שלך בפנים.

לא אכפת לך יותר ממנו..

אבל כשאתה צריך את סליחתו, כשאתה צריך ממנו משהו,

פתאום אתה מתעורר אליו ומבקש ממנו עזרה.

וככה זה טוב? ככה זה נכון?

ככה אתה מרגיש שלם?

תמיד הרגשתי את הריקנות הזאת כל החיים האלה..הרגשתי שמשהו חסר.

הבנתי מהו.

אבא שלי חסר לי לצידי..

וכשמצאתי אותך אבא שלי,

ואני עושה הכל כדי להיות בת טובה..

אני נופלת, נופלת למקום לא טוב..מקום שאני לא שלמה איתו.

מקום שאני יודעת, שאני לא חזקה מספיק להיכנס אליו.

טאטא שלי אל תתייאש ממני...קשה לי...עוד שבת קשה עם אמא עברה עלי..

עוד ייסורים, עוד קשיים..עוד מלחמות.

לפעמים אין לי כבר כוח טאטא שלי, אתה מבין אותי?

כשאני רואה ושומעת סיפורים על אנשים שמאמינים בך ועושים דברים רעים..

זה מרחיק אותי...

כי אני לא מבינה למה..למה זה קורה ..אני כועסת!

אני כועסת שזה ככה..

אניי רוצה למצוא את האמת,

תעזור לי לחזור אליך כמו פעם..כמו שפעם הצלת אותי, תציל אותי גם עכשיו...

אני לא מבינה את זה.

אני פשוט לא מבינה, איך אנשים שמאמינים בתורה, בקדוש ברוך הוא מסוגלים להתנהג בצורה כזאת מגעילה.

לשבת שבעה על ילד או ילדה שלך כשהם עדין חיים???

לנתק איתם את הקשר?!!

אני באמת לא תופסת איך בן אדם מסוגל להיות ירא שמים ולעשות דבר כזה.

יש חרדים מחרידים, שחיים כל יום בחרדות.

למה לא לקיים את מצוות השם יתברך עם אהבה והמון טוב??? למה צריך לקחת כל דבר בחומרה, קיצונית ומסוכנת?

שמרחיקה יותר ויותר ילדים קטנים מההורים שלהם..

הניכור הזה.

אז מה אם הילד שלכם בוחר בדרך אחרת??? אז מה?? הוא הילד שלכם!

בא לי פשוט לבכות!