לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מתחזקת ברשת


מי אני? מה זה החיים האלו? מה המטרה שלי בחיים? מה אני בעצם מאמינה בו? מה זו אמונה? ביחד נוכל אולי להבין קצת יותר את כל מה שקורה לנו בחיים(:

כינוי: 

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2011

מזעזע. לא המציאו מילה בשביל מה שקורה במדינה שלנו.


כבר התרגלנו שרוצחים בדם קר ילדים קטנים.

כבר התרגלנו שאונסים ילדות קטנות ברחובות.

כבר התרגלנו שסתם מתחשק לאנשים לירות בהולכי רגל תמימים.

כבר התרגלנו שהורים מטביעים את הילדים שלהם.

כבר התרגלנו שיש מהומות בכל העולם.

כבר התרגלנו למחאות.

כבר התרגלנו לשביתות.

 

אבל.. לרצוח צדיק?

זה.

כבר שפלות האדם.

 

בעוונותינו!!!!! רק בגללנו!!! הוא נרצח!!!

צדיק, שרק רצה להגן על עם ישראל, שעשה כל כך הרבה טוב לכולם וכולם רצו לקבל ממנו ברכה.

 

דבר כזה עוד לא שמעתי.

 

זה מזעזע, נוראי, מטורף, ומפחיד.

 

מפחיד לכמה שפלות של זבל אפשר להכניס את עצמנו.

 

ועוד בתקופה כזאת?!! של בין המיצרים!!! שצריך כל כך הרבה לעבוד על אהבה בין אחד לשני, לבכות על כך שבגללינו נחרב בית המקדש,

בגללל דברים כאלה!!!!!!!1

 

אני באמת כבר לא מבינה מה הולך.

 

השם!!

כמה רחמן אתה שלקחת צדיק במקום להעניש אותנו?!!

צדיק שלא עוול בכפו.

שלקח את כל העוונות של עם ישראל על כתפיו והתפלל תמיד עלינו.

הגן עלינו בזכות הזכויות שלו, המעלות שלו.

 

 

כבר עוד מעט לא יהיה צדיק שיגן עלינו.

"מסיבת סדום ואמורה" כמו שהיה כתוב באיזו מסיבה רחמא ליצלן.

 

תתכוננו, זה הולך להיות חזק.

הגאולה עוד מעט כאן, תכינו את עצמכם, זה אחרית הימים שלנו.

http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=9585

 

נכתב על ידי , 31/7/2011 02:45  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יהודי מהלשון להודות


איך אני אוהבת את הרב יצחק פנגר באמת שאין כמוהו. (בעקבות ההרצאה שלו)

 http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10182

 

 

שיחה שדיברתי עם אמא אתמול בערב.

 

אמא :"תראי איך העולם מתחרפן, האלה באוהלים, שם נלחמים אחד בשני, ירידה כלכלית  שהולכת לשבור את העולם כנראה בגלל אומבמבה פשוט מפחיד!! באמת הרבנים צדקו שהכל מתחיל להתחרפן.."

אני : " כן זה נורא, אבל אל תדאגי אמא הכל הולך להשתנות לטובה כשתבוא גאולה "

אמא: "במקרה הזה אני אעשה הכל , אני אאמין באלוקים מבטיחה! "

 

 אין מילים כמה אמא ריגשה אותי :)

 

אנחנו יודעים שזו האמת, ברגע האמת אנו מודים, מודים במציאות של השם יתברך.

כשאנחנו צריכים עזרה רק ממנו מבקשים, כי אנחנו יודעים שרק הוא יכול להושיע, ורק בזכותו קורים ניסים שהמדע לא יכול להבין.

 

אנחנו מבינים שמי שנראה לנו מחורפן, שם דווקא שם, שבזכות השמירה האדוקה של האנשים האמיצים האלה,

שלא נכנעים ליצרים שלהם, אנחנו עד היום חוגגים פסח מאז יציאת מצרים,לא משנים שום דבר בתורה, שומרים על החגים שלנו.

על הצביון הלאומי שלנו :)

 

וכשהאמת תיחשף , לא רק שנרגיש כל כך כפויי טובה, נרגיש פיספוס מטורף.

פיספנו עולם שלם, עולם הבא, בגלל ההנאות של הרגע, בגלל השטויות שאנחנו עושים.

 

ובשביל מה?

 

הנה אכלתי עכשיו שוקולד, זה טעים, זה גרם לי להנאה...והנה.. זה כבר נגמר!

זהו,

ועכשיו מה זה שווה לי?

סתם שומן.

 

אז פי כמה וכמה כשאנחנו עושים שטויות, שמביאות לפעמים לידי טירוף!!

איש שמסוגל לרצוח 93 אנשים סתם ככה?!

איפה תראו דברים כאלה?!

 

שחבורת ערסים מתנפלת על ילדים והורגים אותם? שרצחו מבוגר?!

 

בשביל מה?!!!!

 

סתם.

 

כי בא לי. עיצבן אותי. רציתי להרגיש גבר.

 

ועכשיו, איך אתה מרגיש?

כמו מטומטם, מובס, מושפל, ואתה לא יכול כבר לחזור אחורה, עבר, נמחק.

נכתב על ידי , 26/7/2011 15:44  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מי אוהב את השבת? :) כל העולם כמעט!


איזו שבת מגניבה. אין מילים אחרות לתאר אותה.. אולי יותר מגוונת ושונה משבתות אחרות זה בטוח.

 

ביקרתי את חברות שלי החילוניות בשבת, כמו פעם ישבנו ודיברנו על בנים, על העיינים שההוא עשה להיא,

מה אותו ידיד סימס לה וכמה שהיא מתגעגעת לאקס.

 

כל כך החזיר אותי אחורה.. ואני מסתכלת ושומעת.. ופשוט לא מאמינה שאני שם, שנה זה כל כך הרבה זמן.

 

אני יושבת ומרגישה כל כך אחרת, אני מרגישה בוגרת יותר מאי פעם.

 

כשהן הציעו לי ללכת איתן למסיבה ("לחלל שבת" ) אז סירבתי בגאווה, והרגשתי הכי נוח עם זה שאני מסרבת..

צוחקות קצת ביחד על הדוסיות שלי ועל הברוך השם ושהן נורא התגעגעו אלי..

 

פעם היינו שלישית הפוואר פאף(התחפשנו בפורים אחד לבנות הפוואר פאף ומאז נשארנו אותה שלישיה רק שאני קיבלתי פוואר עשיתי פאף והתעופפתי קצת) ובאמת היינו החברות הכי טובות..

 

עכשיו כשחזרנו לקשר זה לא השתנה הרבה, כאילו טבעי..

 

[אני קצת חוששת עכשיו, הן אוהבות מסיבות, גם אני אהבתי פעם, ובנים זה אחד הדברים החשובים ביותר בחיים (פחח )

וכשאני חוזרת איתן עכשיו לקשר זה בטוח יגביל קצת ואני חוששת שאפול ]

 

 

ואחריהן הלכתי לעונג שבת עם קבוצת הדוסיות המתוקות שלי, ופשוט בילינו כל כך בנעימים,

השלמתי עם אחת הבנות שם שהייתה החברה הטובה ביותר שלי מאז שחזרתי בתשובה והיא הייתה ממש כמו אחות בשבילי..

העניין הוא שזה קשה להיות כל הזמן יום יום, לישון ביחד, לקום ביחד, ולבלות ביחד כל הזמן..

באיזה שהוא שלב זה ממש שבר אותי והתנתקתי..

 

הכלבה המתוקה שלה מתה לפני כמה חודשים והיא קנתה כלב חדש מקסים.. היה לי עצוב לשמוע על הכלבה המתוקה ז"ל כל כך אהבתי אותה..

וזה פתח את השבירת השתיקה הזאת.

 

אחרי זה כמה בנות באו אלי וישבנו למטה עם הכלבים שלנו :)

הכלבה החתיכית שלי התנהגה פשוט כמו נסיכה  ולמרות שכל הכלבים האחרים רצו להתנות איתה אוהבים :P היא עמדה בגבורה ולא נכנעה עד הסוף..

 

אפילו חיזקה אותנו בצניעות ^^ מי ידע שכלבה מסוגלת להיות כזאת נסיכה? אני פשוט מטורפת עליה :)

 

היה לי ממש מוזר גם הפעם, מצד אחד חברות שלי מפעם שאני כל כך אוהבת ומכירות מגיל קטן לעומת הבנות האלה שאני כל כך מעריכה כל פעם מחדש ואיתן לא צריך יותר מידי חומריות או דברים אחרים כדי להרגיש כיף..ותמיד יש על מה לדבר וגם לצחוק..

 

אבל זה כיף לשלב כל עוד אשאר יציבה ולא אושפע יותר מידי רק אלך לפי הדרך שלי.

בסופו של דבר כל הנאה היא רגעית..אבל בסוף מה שנשאר זה המצוות ומעשים הטובים שלנו..

 

 

נכתב על ידי , 23/7/2011 21:10  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,321
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , דת , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לshellyrose אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על shellyrose ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)