אהלן.
כאן.
אני.
נוגה.
סתם פשוט התחשק לי להיות נוסטלגית קצת,
הבנתי עם עצמי שאף פעם לא הבהרתי את זה שאני לא פה כבר.
אני מניחה שכולם הבינו את זה כי כבר עידנים שלא עלה לכאן שום דבר,
הבלוג הזה כבר צבר מלא אבק
והאמת שפשוט רציתי להסביר (באיחור של שנה ומשהו) שאני סיימתי עם העולם הזה כשהייתי ילדה קטנה יותר.
היה לי פה בבלוג כל כך כיף, אבל העולם הזה של ישרא נגמר אצלי מזמן.
אז כדאי לצאת "בסדר" אני מודה לכל מי שהיה איתי בתקופה של הבלוג המתוק והמצועצע הזה.
אהבתי ואני אוהבת אותכם כל כך ואני זוכרת שזה הביא לי כל כך הרבה סיפוק, הנאה והתרגשות.
בפוסטים האחרונים כאן כבר רואים שנגמרה לי הסבלנות לעולם של פימו ומדריכים
הדרכתי שנה שעברה בשומר הצעיר, התחלתי בגרויות ופשוט לא היה מצב שהיה לי פנאי לבלוג או ללשבת ולצלם מדריכים.
-
אז עכשיו, כשאני כותבת את זה אני בתחילת כיתה יא' (ממש עצומה ) ואני לא ממש מתכוונת לחזור.
-
אני חושבת
-
אז רציתי גם לשאול
...
יש פה מישהו ?!
אתם מוזמנים להגיב ולספר לי אם אתם מנויים ישנים מתחילת צ'יקבום או אם אתם עוד כאן.
ותספרו לי סיפור מקסים בבקשה, אחד שיעלה לי חיוך על הפרצוץ ברשותכם.
אוהבת את כל מי שקורא את זה
נמצאת במצרוח מוזר ומהורהר
סליחה על הפיזור המחשבתי שהיה פה, האמת שפשוט משהו בי התגעגע ללכתוב ולהקליד מהר.
3>