רחוב דיזינגוף?? איך הגעתי לכאן??אוקיי.. גן מאיר.. התמונה מתחילה להיות ברורה...
אומייגאד!! זה גיא!!!
"גיאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!" רוני רצה כמו משוגעת, הדבר היחיד שהיא רצתה עכשיו זה לחבק אותו
"מה?! רוני?? לא ראיתי אותך איזה חצי שנה! מה את עושה פה?"
רוני לא ענתה, היא פשוט קפצה עליו וידעה שגיא ייתפוס אותה. הוא הרים אותי באוויר, חיבק אותה חזק חזק, הוריד אותה והסתכל עליה.
הדבר היחיד שרוני חשבה היה הדבר היחיד שהיא אמרה "נהיית ממש ממש ממש חתיך!"
גיא שתק, חייך והתחיל לדגדג אותה. כשרוני לא הבינה מה קרה והתחילה לצחוק ולברוח גיא הפסיק ולחש לה "רק רציתי לבדוק. אם לא הייתי יותר רגישה לדגדוגים לא היית מושלמת"
הזמן עבר, צחוקים עניינים ושטויות למיניהם. רוני וגיא ישבו על הגג בקניון מחובקים
"זה עדין לא עבר לך הא?"
"מה?"
"את עדין מאוהבת בי..."
"אתה רוצה את האמת שתגרום לך לברוח או את השקר שישאיר אותך רגוע?"
"האמת שתגרום לי לברוח"
"כן... אני לא יודעת מה להגיד לך. אני לא רוצה לאהוב אותך, אני לא רוצה להרגיש את זה אלייך, אבל אני לא שולטת במובן כזה על המוח שלי. זה מה שאני מרגישה וכבר השלמתי עם זה שלא ייקרה עם זה כלום..."
"תקשיבי.. אני באמת לא יודע איך להגיב. אני אוהב אותך המון, באמת שהמון, את פשוט.. לא יודע להסביר את זה. את כמו אחותי הקטנה, את קטנה! זה יהיה מוזר"
"גיא, אני אוהבת אותך. או שתתמודד עם זה או שלא, רק תחליט כבר!!!"
"אני חושב שאני יכול להתמודד עם זה..."
הוא חייך, הסתובב ונישק את רוני
"אז פתאום אני לא קטנה מדי?"
"כולם גדלים מתישהו." הדבר האחרון שרוני ראתה לפני שהיא עצמה את העיניים זה את גיא מחייך ומחבק אותה
_________________________________________________________________________________________________________
וכשרוני הולכת לישון, אני מתעוררת
אז כן, אני אוהבת אותו
כנראה שזה לא יעבור לי לעולם
ואין לי מה לעשות עם זה
אני רק מחכה שנעבור את השיחה הזאת בינינו....
הוא חייב לדעת את זה, פשוט חייב
ואולי מתישהו הוא סופסוף יבין שאני לא קטנה מדי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Free Style Maya ;)