"קרה
לך פעם שבילבלת בין חלום למציאות?
או שגנבת משהו, למרות שהיה לך את הכסף?
קרה לך פעם שהיית עצובה?
שהרגשת כאילו הרכבת המשיכה לנסוע ואת נשארת במקום?
מה את רוצה שאני אסביר?
להסביר לרופאה איך לפעמים חוקי הפיזיקה פשוט לא מתקיימים,
שמה שעולה לאו דוקא ירד חזרה,
שהזמן לפעמים יכול לזוז אחורה וקדימה ואז ושוב חזרה
ואת לא יכולה לשלוט בו?
לא ניסיתי להרוג את עצמי, ניסיתי לגרום לחרא להיפסק....
אם הייתי עולה לדייזי מוקדם יותר הייתי אומרת לה שאני מצטערת,
שאני אף פעם לא אדע מה זה להיות היא
אבל אני יודעת מה זה לרצות למות,
איך זה לנסות להשתלב ולא להצליח,
כמה שזה מכאיב לחייך
איך זה לפגוע מעצמך מבחוץ
רק כדי לנסות להרוג את הדבר הזה בפנים.
את יודעת, כשאת לא רוצה להרגיש, המוות יכול להראות כמו חלום,
אבל לראות את המוות, זאתאומרת ממש לראות אותו
זה גורם לחלום להראות מגוחך.
אז אולי זה רגע כזה בהתבגרות
שהכל מתקלף חזרה,
אולי אנחנו מחפשים סודות כי אנחנו לא מאמינים לעצמנו,
כל מה שאני יודעת זה שהתחלתי להרגיש שוב,
אז האם אי פעם הייתי מטורפת?
אולי, או שאולי זה החיים
הרי מטורפת זה לא אומר להיות שבורה או מלאה בסודות אפלים
זה את או אני מוגדלות...
אם אי פעם שיקרת ונהנית מזה
אם איי פעם קיוית שתוכלי להיות ילדה לנצח
ביזבזתי שנה מהחיים שלי,
כי אולי כולם שם בחוץ שקרנים ואולי כל העולם הזה סתם טיפש
אבל אני מעדיפה לחיות בו, לעזאזל, אני מעדיפה להיות בתוכו
מאשר כאן בפנים"
(מתוך "נערה בהפרעה")
כן, אני כן מבינה אותה.
אני משתגעת
אני מרגישה כאילו אני מתחרפנת
כאילו אני באמת הופכת למטורפת
לא יצאתי מהחדר כבר יומיים
אני חייבת את זה
אני חייבת להיות בחוץ!
אני חייבת להנות עם חברים!!!
בכל פעם שאני מסתכלת מסביבי ורואה את החדר שלי- אני מתחילה לבכות, לא בצורה רצינית. רק להרגיש את הגוש הזה בגרון
אז יש כמה שורות שלא הזדהיתי איתן שם
מחקתי אותן בקו וזהו
אבל שאר המונולוג. מדהים, בחיים לא חשבתי שאני ארגיש כל כך.. משוגעת
פשוט תקחו אותי לאברבנאל וזהו.
אח שלי טוען שאני צריכה להיות מפיקה
אולי זה בגלל זה
אולי יש לי מן אופי כזה
אני מתכננת משהו והוא חייב לקרות- ולא אכפת לי במה זה כרוך!
אני לא סובלת שמבריזים לי
אני לא סובלת שדברים מתעכבים
אז כן
תחשבו איך שבאלך...
אולי אני באמת משוגעת, אני כבר לא יודעת.
אני רק יודעת שהתרופה לזה
היא לצאת החוצה
ודווקא את זה אלוהים לוקח ממני
האייפוד שלי לא עובד
האנשים שהייתי אמורה לפגוש היום לא יכולים.
ואני יושבת פה, בוכה, מרגישה את הרצון הזה שיש לנערה בהפרעה, שהמוות אולי נראה כמו חלום
שהרכבת המשיכה לנסוע ואני נשארתי במקום
אז זהו, הגעתי למסקנה.
אני באמת משוגעת
תכירו: מיה שוורץ- נערה בהפרעה 2
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Free Style Maya ;)