אני מנסה לחשוב על המילים הנכונות
לתאר מה שעבר עליי ב3 שבועות האחרונים
אבל אני לא מוצאת,ואני לא חושבת שאני גם אמצא.
אחרי שהאחות של בי"ס החליטה להרוס לי ת'חיים(אני אספר בהזדמנות),
אחרי הריב הגדול עם המשפחה.
אנה עזבה,נטשה,השאירה אותי לבד.
וביעקר גם אני ניסיתי לעזוב אותה..
מיה ביקרה כמה פעמים אבל עדיין המשיכה הלאה.
אחרי השבועות האלה שטחנתי כמו פרה*לא כמו*
שאכלתי כל מה שזז,שהתפריט הרגיל שלי היה הרבההה יותר גדול ממה שהיה תמיד.
הגעתי למסקנה,שאין דרך יותר טובה מאנה,אין שום מוצא לשומנים האלה.
אלא רק,לקלל אותם,לדרוס אותם,להרוג אותם.
ואני עכשיו חוזרת לדרך המלך,חוזרת למוטב,לא זזה מימנו סנטימטר.
חייבת להשיג את המטרה שלי שרק הולכת ומתרחקת,חייבת לחזור לתחושת
רעב הטובה הזאת,לא מסוגלת יותר לראות את האוכל.
הולך להיות קשה במיוחד השבוע שיש טיו"ש(מה שאומר מלא חטיפים)
אבל המטרה שלי היא לחזור לקבל את הכוח הזה לא לגעת בהם..
אני ממש מצטערת על הנטישה,בנות אוהבת אתכן המון ומקווה שכולנו נקבל ת'כוח להמשיך הלאה:)♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
