בלי שאת שמה לב, עובר יום ועוד יום, הימים נהפכים לחודשים והחודשים לשנים, ואת מבלי לשים לב ממשיכה להזכר בעבר, לחשוב על מה שהיה ועל מי שהיית. ואת בכלל שוכחת על מה שאת עכשיו.
אז נכון שאומרים שאסור להתקע בעבר, שצריך תמיד להסתכל קדימה אבל אחרת איך תדעי כמה רחוק הגעת? לאן החיים לקחו אותך?
הריי הכי קל פשוט לזרום עם החיים, לחיות את היום כמו שרובכם אוהבים להגיד.הכי קשה זה ללמד את עצמך להסתכל אל העבר מבלי לשקוע בו.
וברגע שאת מצליחה לעשות את זה, להתייחס אל העבר רק כנקודת השוואה של כמה טוב היה אז וכמה שהרבה יותר טוב היום, את תלמדי להעריך את החיים הרבה יותר, והכי חשוב להעריך את עצמך. בן אדם שיודע להסתכל על עצמו מהצד הוא בן אדם מושלם, ורובינו צריכים קצת עזרה בנושא הזה, אז אנחנו מדפדים אחורה, נזכרים בהתנהגות שלנו, בדיבור, במחשבות ורק אז אנחנו שמים לב כמה באמת השתנינו וכמה גדלנו, וכמה שהדרך עוד ארוכה...
והדרך הזאת מרגשת אותי בכל פעם שאני חושבת עליה, במיוחד כי היא אף פעם לא נגמרת...
אל תשכחו להנות מהדרך,
ויקטוריה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: