WhyMe
החיים על קצה המזלג.. בלוג בו אוחל לשתף הכל בלי חשש ופחד מהעולם.. תגלו עולם חדש! קשה ומסובך. אך האור הקלוש של התקווה בו עדיין דולק! |
| 11/2010
מחשבות + התחלה חדשה :)
אוייי..
אוקי אז ביציאה הזאות במקום ללכת הביתה הלכתי לישון אצל חברה שלי :) למאות שקצת מוזזר כי היא דיי אם אנשים אחרים מאשר איתי ואני מוצאת את עצמי לבד הרבה.. אבל חוץ מזה. משהוא גרם לי לקנא ממש-המשפחה שלה.. הם כל כך מגובשים ואהבים ואכפטיים. פשוט הלוואי עלי. הם צוחקים ביחד ונהנים :) זה כל כך נחמד! הם דואגים לה ומצ'פרים אותה. למרות שזהגורם לי לשנוא עוד יותר את המשפחה שלי. הם פשוט ההפך. להם אכפט רק מדבר אחד- כסף >< רק זה. אבא שלי ואישתו עובדים בהיי-טק! אבא שלי כמעט ולא בבית בכל מקרה כל שבועיים הוא טס. ואני?! אני פשוט זאות שעושה הכל בבית. אני לוקחת את התפקיד של הדברים הבסיסיים. הם כמו שאמרתי רק כסף :( זה כל כך מתסכל. איך שאני רואה משפחות עם בתים קטנים ונחמדים מסתפקים במה שיש ומתמקדים רק בלעשות את המשפחה שלהם שמחה. זה נפלא. מאשר בית ענק רק בלי אהבה כמו אצלי :( זה הורג אותי מבפנים. אם היו שואלים אותי אנינ הייתי מעדיפה לזרוק את כל הכסף לפח ואולי לקבל מעט צומת לב ואכפטיות מהמשפחה שלי. שיעשו משהוא בשבילי מכל הלב. לא כי הם חייבים או משהוא כזה. אבל לא הם פשוט אנוכיים >< עבודה ובילויים- ולהכין אוכל ביחד כי הם אוהבים את זה! מה שהם לא אוהבים לעשות כמו לדאוג לבית- זה התפקיד שלי =[ אוחח אני כל כך מקווה שיום אחד לא יהיה להם כסף והם יבינו כמה אין להם כלום בחיים. שאם הם רק היו נותנים טיפה של אהבה הם יכולו להעביר את הימים הכי קשים- ביחד! אבל מה לעשות זה לא הולך ככה :(
you
You only think about yourself
only on what you need
fo everything that you want
You will do anything to get it.
You don't see who is beside you
you dont really care
But now you don't have nothing
everybody's gone
they left you with you'r sorrow
like you left them befor
they cared abot you
untill they culd not thing no more
you gave them items
you thought it will make them love you
and they did for a moment
but when a baby cry's
he will need his *passifire
but without a caring mom arownd
nothing will calm him down
But now you don't have nothing
everybody's gone
they left you woth you'r sorrow
like you left them befor
they cared abot you
untill they culd not thing no more
when all you tought is buy & buy
all they did is cry & cry
and when you here by yourself
you come back to them to helf
sorry but I think its just a bit to late
(טוב אני צודעת שיש לי פה טונה של שגיאות. אז אני מקווה שתבליגו. אני כתבתי את זה על הנושא למעלה)
* מוצץ (יש מצב כתבתי את זה לא נכון :P)
___________________________________________________________________________________________________
אוב אז החלטתי לשטף אותכם בהחלטה המתמשכת שלי. כמו בכמה הפוסטים האחרונים. אני מפסיקה על כל הקטע של אנה וה"א. נמאס לי מזה ותאכלס נשבר לי. אני לא רוצה לחשב על זה כל היום. שזה יהייה הדבר היחידי שמטריד אותי. כשאני יכולה לגרום לזה לא להטריד אותי בכלל. בשבועות האחרונים הרגלתי את עצמי לכמויות סבירות ונורמליות של אוכל. ואני מתכוונת להחיל לאכול כמו בן אדם נורמלי. הרבה יותר נוח לי בגוף שלי (למרות שאני שמנה) אני מתחילה להבין שזה לא הכל בחיי. ותאמת אנשים הרבה יותר טוב לי ככה :) 
השבועיים הכי נוראיים שלי עברו. אני מתכוונת להתחיל ללמוד מחדש (פשוט לא למדתי כמעט בכלל בשבועיים האלה) היו לי שבועיים רעים ולא הצלחתי לעשות שום דבר שאני אוהבת. אני מנסה להחיל עכשיו תקופה חדשה וטובה יותר. להשקיע ולהתמיד בדברים שעוזרים לי ועושים לי טוב. להמשיך לפתח קשרים לנסות להיות הכי בטוב שאני מסוגלת לו.
מטרה להשבוע: לא להתעצבן כל כך מהר.
שבוע מצויין לכולם בעזרת ה-ה'
| |
|  כינוי:
Cristal-Keren בת: 30 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
