החלטתי לעשות את הבלוג הזה לפי פרקים אך שם כולל להכל זה שינוי:)
סטירת לחי
טוב אני מתוסכלת!
אבל באמת.. וברמות שקשה לתאר. הכל מתחיל מלפני שבוע שאבא שלי מחליט לעשות לי שיחת נפש ב-3:50 לפנות בוקר. השיחה הזאת הייתה סטירה לחי ענקית שגרמה לי להבין שוואלה לאבא שלי באמת תמיד היה לו אכפט ממני =\ משהוא שבחיים לא הייתי מאמינה לו!
ביום שלישי הפנימייה שלי יצאה לטיול בנגב. היה דווקא דיי סבבה. אני ועוד 5 בנות בחדר והסתדרנו יופי :) היה טיול נחמד ולא כ"כ קשה. למרות שהוא לקח 5 שעות כמעט והכי היה טיפוס בעליה! עברתי את זה בשלום. יום חמישי ישר מהטיול הלכתי לחברה שלי בפתח תקווה. והיום בבית!
אני ואבא שלי במכונית עושים עוד שיחה. רק הפעם היא לא הייתה כ"כ נעימה ודי הסתכמה בצעקות, נזיפות.. מה שרק מבהיר לי כמה סבל אני עושה להורים שלי =\ ובאמת להבין שזה לא בסדר. ואני באמת אשמה!!
למרות המשפטים הקשים כמו "אם את לא מתכוונת שיתחיל ליהיות לך אכפט מהבית שלך, אולי עדיף שלא תחזרי שבתות" או "בגיל 18 את לבד. אם את לא מתכוונת להשתנות אני כבר לא אתמוך בך". אחרי הרבה קושי לשמוע את זה וגם בכי. הבנתי! אבא שלי דואג לי. הוא דואג לעתיד שלי. שבוע שעבר בלילה הוא אמר לי שהוא מפחד שאני אהרוס את עתיד שלי. ושהוא לא יכל לישון מרוב דאגה אלי. וואללה הוא צודק! אני באמת הורסת את העתיד שלי. אני לא לומדת, לא עובדת! זה לא טוב! אני חייבת לקחת את עצמי בידיים. הבנתי שכל מה שהוא אמר זה באמת מתסכול. הוא מנסה לעזור לי והוא לא מצליח. כמה שהוא לא מנסה לא הולך לו. ואני יודעת.. זה לא פעם ראשונה שזה קורא לו ולא פעם ראשונה שהוא אומר לי את זה. למרות שהפעם הוא לא אמר אני פשוט הבנתי לבד! הוא מנסה לעזור לי ואני עד עכשיו לא האמנתי לזה. הוא מנסה לעזור לי וכ"כ רע לו שהוא לא מצליח. והוא מתוסכל כי הוא כבר לא יודע מה הוא יכול לעשות. וה צובט לי את הלב ממש בחוזקה. איזה מן בת אני שלא שמתי לב לזה עד עכשיו. תמיד היה לי מה שאני הייתי צריכה + רוצה! הוא תמיד היה שם לאוזן קשבת ועזר לי לפתור את הבעיות שלי. ואני לא הערכתי אותו מספיק. טיפה של קרדיט לא נתתי. וזה כ"כ לא בסדר! זלזלתי בו ופדעתי בו וכל מה שהוא רצה זה שיהיה לי טוב! אני הורסת הכל. עכשיו נפתחו לי העיניים. ואני מתכוונת להשתנות בכל הכוח! אני רוצה להוכיח לו שאני לא כזאת. כי עד עכשיו הייתי ככה כי צורת המחשבה שלי הייתה כ"כ שונה! אני מרגישה כמו הבת הכי נוראית בעולם. רק מלחשוב כמה עוול גרמתי לאבא שלי. כי באמא שכל זה כבר קרה מספיק פעמים. אבל אף פעם לא הייתי מודעת לכך שהכל באמת מדאגה. חשבתי שהוא שונא אותי והוא עושה את כל זה לרעתי. אני מאוכזבת מעצמי. כמה כאב גרמתי לאבא שלי. ימים שהוא אומר לי שהוא לא ישן מדאגה. וזה רע לי זה חורא לי. מעביר בי צמרמורות. אני רעה! אני ממש רעה >< אבל לא.. מעכשיו זה שונה. מעכשיו זה לתת את כל כולי בשביל דברים ששווים את זה. לימודים, עבודה, משפחה! כי עד עכשיו שהיו אומרים לי שלא מרגישים שאני חלק מהמשפחה.. ואני הרגשתי שאני מופלת. הם בעצם התכוונולכך שאני דיי מתנהגת ואילו אני לא מעוניינת להיות חלק מהמשפחה הזאת. אני נוראית! אבל זה הולך להשתנות- אני הולכת להשתנות!
______________________________________________________________________________________________________
שוב אתה
אאוויי כמה שאתה מתסכל אותי. שוב אתה לא יוצא לי מהמחשבות!
איך שאני מתנהגת ביומיום.
אויי אני פשוט לא מבינה על מי אני עובדת =\
הרי ברור לי שכל זה מסיכה אחת גדולה!
שמעבר לכל האגו.. באמת קשה לי..
רע לי כל מה שהולך בינינו!
ואני מצטערת
אבל כשאני רואה אותך אני פשוט לא מסוגלת לומר לך את מה שאני צריכה לומר. לא מצליחה להוציא הגה מהפה שלי כדי לקרוא לך. לבקש סליחה. כי אני יודעת שפגעתי בך. וכן הינה אני מודה.. קשה לי שאנחנו לא מדברים. שאנחנו משחקים אותה כיאילו שלא אכפת לנו. עוברים על פני אחד השני ואילו אנחנו רוחות! אני יודעת שגם אתה לא נהנה מזה =\ לפעמים אני מתה לקרוא לך. רק לומר את השם שלך שתסתובב ותראה אותי. ואז אני אהיה חייבת לדבר ולא אוכל לשתוק! אני שונאת את משחקי האגו שעוברים בינינו. ובאמת.. אממ.. שקשה לי בלעדייך. וזה מוזר אבל אתה באמת דיי חסר לי! מוזר לי בלעדייך ביום יום. עם כל השטויות שלך. אם כל מה שיש לי לומר לך אבל לא מעזה לדבר. דברים שהלב שלי צוקח אבל מסרב לתת לפה לעזור. ואני רוצה- אבל אני מפחדת! ואני לא מאמינה. אני יודעת שהכדור בידיים שלי. ורק אני יכולה עכשיו לשנות משהוא. ואני מתכוונת לעשות את זה. כי הגיע הזמן. כי מדיע לרגש לנוח. וכי זה באמת מה שצריך לעשות. אולי לא לפתוח את הלב (~כמובן~) אבל לומר את מה שאני צריכה.. מקווה להצלחה :)
__________________________________________________________________________________________________________
געגועים לאנה
אוקי אז אחרי חודשיים זוועת עולם עלתי במשקל ברמה דרסטית ומאוד משמעותית. הרבה כעס משתולל אצלי עכשיו. יותר מידי מחשבות על לחזור לחברות ישנות.. אנה מיה! אבל אני לא ארשה לעצמי. אני לא אכנע לפיתוח!!! הכנתי לעצמי תפריט מוגדר שבועי. עם מגבלות מדוייקות! אני חייבת להרזות. :O החודשיים האלהמבחינת אוכל היו זוועה של ממש. אני אפילו לא אפרט כמה עליתי. זה עומד להשתנות. זה חייבת להשתנות. פשוט הבאה אני אכתוב את התפריט שלי ואתחיל מעקב פומבי פה בבלוג! עדכוני מצב. מקרים חריגים, תמונות מצב. והלאה... :) מקווה להצלחה
סופשבוע טוב לכולם ורק בשורות טובות ;)
כינוי:
Cristal-Keren
בבלוג זה
בכל הבלוגים
