לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

WhyMe


החיים על קצה המזלג.. בלוג בו אוחל לשתף הכל בלי חשש ופחד מהעולם.. תגלו עולם חדש! קשה ומסובך. אך האור הקלוש של התקווה בו עדיין דולק!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2010

עצבים עצבים עצבים


יש ריח מסריח באוויר.

סעמק איך נמאס לי לראות את כל העולם פתאום מסתובב עם פרצוף תחת. כמה ריבים יש בזמן האחרון שזה פשוט מדהים!!

בקיצור שובע מוזר\מגעיל!

נתחיל עם העובדה שהשבוע בדומה לכבר חודש כזה אני מגלה דברים על האנשים שאני מסתובבת איתם. דברים לא משהוא. פאק נמאסלי לכל העולם פתאום ירדו המסיכות. לאט לאט אתה מגלה כמה באמת אי אפשר לסמוך על אף אחד! אבל באמת אף אחד. וזה פוגע כי האנשים שהיו הכי קרובים אלייך אתה מגלה שהם שקרנים מסריחים לא מהעולם הזה. אנשים שבחיים לא היית מאמין שזה מה שהם יעשו. זה מגעיל!

ולמה זה פוגע בי כל כך?

חברים שלי הם האנשים הכי חשובים לי. מעל אהבה מעל משפחה מעל ה-כ-ל!אני בשביל חבר\ה יעשה הכל. מישהוא שחשוב לי יקבל את מלוא אהבה והערצה שלי. אני אעשה בשבילו ולמענו הכל. הוא יהיה בראש רשימת העדיפויות שלי! איתו באש ובקרח מול כל מכשול. שאתה נותן את כל הלב שלך ככה אנשים נותים פשוט לנצל אותך בצורה כל כך מגעילה >< במצב שלי כל כך קשה למצוא חברים אמיתיים שבאמת יהיו איתך מול כל דבר- לא יפקירו וירכלו עלייך. וזה קשה למצוא חברים כאלה. אחרי שנתתי אמון שאנשים שאיכזבו אותי פעם אחרי פעם זה כבר ניהייה קשה לתת אמון. ועד שזה כן קורה.. שאני חושבת אולי הפעם איתה זה יהיה שונה. לא! אותו חרא. אולי זה בעיה שלי. שאכפת לי כל כך.אולי באמת אי אפשר לסמוך על איש בעולם. נכון שזה עצוב?! אז כואב לי שלי אכפת והן פשוט שמו עלי ז**ן כזה גדול!

שבוע מוזר

________________________________________________________________________________________________________

 

ואתה חמוד יקר ודביל שכמותך.. מה אתה חושב לעצמך בכלל ?! תפסת תחת הרמת ת'אף והגיע לך הצרחות שלי היום!

אתה מגעיל אותי. ותאמת שלא רק אותי.. יש מספיק. חש את עצמך גנגסטר. תוריד פרופיל- ומהר! כיי וואלה עם מכוער מסריח כמוך אני אפילו לא יודעת איך סבלתי. אני בשוק שהייתי איתך את השבוע הזה O_O מחריד כמה שקרים אני מגלה עכשיו. אתה שקרן אמיתי הא?! וגם בצורה אמינה. מחפש צומי מסריח בכל מקום ורחמים. אז כן אני מרחמת עליך. אתה ילד עצוב ובודד וגם דיי נואש. אז תספר לכולם דברים מהתחת. הרי כולם כבר לא מאמינים. אף אחד לא האמין לזה.. אז סורי זה לך הלך לך. לך לישון רק שם אולי תיהיה שמינית ממה שאתה חושב שאתה. מזל שלא דיברת אלי מאז שזה נגמר. עדיף ככה. שום קשר!!! מעכשיו ולנצח.

(לאקס המגעיל)

_________________________________________________________________________________________________________

 

בקטע של האוכל לא משמ הולך לי טוב. עליתי בדוק במשקל- למרות שלא נשקלתי אני בטוחה בזה. זה לא טוב. החלטתי להפחית את כמויות האוכל שלי (למרות שהם לא גדולות כל כך) להתמקד בבוקר ולהפחית בערב. משם נמשיך. אני שמה לב שיש לי קטע עם הוופלים בחדר אוכל. זה חייב להפסיק. מהיום- להפחית את הוופלים.

יש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל אין לי כוח אזז אממ .. בקרוב!

נכתב על ידי Cristal-Keren , 24/11/2010 16:07  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המירוץ לטוב :)


קשה לי לתאר מה עובר עלי בזמן האחרון. אני יודעת שלא רע לי.. אבל אני גם לא מרגישה את הטוב. הכל הולך על מישור ישר כזה. הכל אותו דבר. יש לי מן פחד כזה להשאר לבד! אפילו לכמה דקות. מעניין אותי מה יקרה אז. אני אשב ואטבע בכל המחשבות שלי שיקחו אותי לעולמות מופלאים (מטאפורה כן). לעבור ממחשבה למחשבה. זה מהימים האלה שאני יודעת שאני חייבת לשבת לבד ולפענח מה אני מרגישה. אבל בזמן האחרון זה פשוט קשה מידי. כל מיני דבים חוזרים למוחי. זכרונות פלאשים. דברים שהיו לי שהייתי קטנה. הזכרונות.. המכות.. הכאב >< אני לא יודעת למה דווקא עכשיו זה שב אלי. אבל זה לא מוצא חן בעיניי. אני עכשיו במגמה של לחפש ולעשות רק טוב.. כי זה מה שאני אוהבת- שכיף, שטוב, שנעים..שהעולם נראה מלא צבעים, שהכל חיי:) החלטתי בשבת הקודמת לא ללכת הביתה. רציתי ליהיות קצת רחוקה. להתנתק! וזה דיי עזר. נרגעתי- לא הסכמתי לעצמי לחשוב על כל הדברים רק להירגע ולהנות :) השבת הזו אני אלך הביתה. אני גם צריכה לחזור עם אבא שלי ביום ראשון לפנימייה לשיחה. לא ברור לי מה יהייה שם. אבל נקווה לטוב! אני לא ילדה דיכאונית. אני דיי שונאת את זה >< בזמן האחרון אני מתנתקת גם מצבעים כהיים ולא נעימים. אני פשוט מחפשת חיוביות. אני נזכרת בתקופות שהייתי ילדת אימו כזאות. תאמת שאני פשוט נגעלת. הייתי בדד עצובה חסרת חיים. אחר כך עברתי ליהיות מן ילדה פריקית כזאות. וגם זה לא ממש עשה לי טוב! כיאילו מה הקטע? לחשוב כל הזמן שהכל רע. לראות תמונות של דם ומוות ודברים כאלה. לחשוב שכל העולם נגדי שחיים שלי זה דרמה ממש גדולה- זה דיי מזעזע. אני לומדת להעריך את הדברים בקטני!  אני לא מבינה מה חשבתי אז. כל השחור.. החושך, בלי אהבה, הייתי מתרחקת מכולם. הייתי אומרת שאני "לא נורמלית" גם לא נראלי רציתי ליהיות. אבל עכשיו אני פשוט.. אני!!! ילדה שחייה בשביל כיף, חולה על בדיחות ומתה לצחוק, מנסה לא לצאת מהבית בלי חיוך :) זה חשוב לי.. זה עושה לי טוב! וזה מה שחשוב. לצחוק, להנות, להתבדח ולהסתלבט. כמובן שיש גם לימודים וחובות. אבל חיים בלי הדברים האלה זה פשוט לא חיים. אתה תגמור את החיים שלך עצוב עייף ומבודד. אני לא רוצה את זה. אני מתכוונת לנצל כל יום עד סופו.אני רואה אפילו פוסטים מהזמן האחרון ובכלל. כל פוסט שלי הוא פשוט שלילי. דיי אני יוצאת מזה. מעכשיו בכל פוסט חייב ליהיות משהוא חיובי :) כי רק ככה זה הולך!

 

שבוע דבשש לכולםםם..=:)

 

נכתב על ידי Cristal-Keren , 15/11/2010 13:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  Cristal-Keren

בת: 30




הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCristal-Keren אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Cristal-Keren ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)