מחר יהיה מחר

ישנה כזו. 

שאולי אפילו ישנים בה. 

אחת שמשתמשים בה המון, בלי לחשוב, עבור מה שצריך.

לפעמים אפילו לובשים אותה מספר פעמים בלי כביסה בין לבין, כי זו חולצה כזו.

ישנה. סמרטוטית.

לא צריך להשקיע בה מחשבה. לוקחים אותה כי זה מה שיש.

משתמשים מתי שצריך איך שצריך, ובסוף, זורקים אותה.

אולי כי סתם נמאס ממנה.

אולי כי היא כבר בלתי שמישה, אולי היא נקרעה.

או שהיא סתם דהויה, והבד לא נעים.

חולצה סמרטוטית.

הייתי רוצה להיות שמלה עדינה ומיוחדת.

כזו שלובשים רק לאירועים מיוחדים, ונזהרים.

כשמכבסים אותה, לאחר כל שימוש, צריך לכבס אותה ביד.

לאט לאט לנקות, בנפרד, לא יחד עם בגדים אחרים.

היא דורשת תשומת לב מיוחדת, עדינה, וזהירה,

וכך מתנהלים איתה. 

הייתי רוצה להיות שמלה מיוחדת, אבל אני חולצה סמרטוטית. 

סתם, עוד, חולצה סמרטוטית.