אסוציאציות חופשיות במערב |
| 2/2008
נמנמנמ ... קשה להתחיל לכתוב אחרי הפסקה כזאת גדולה אבל חשבתי לשים עידכונון. סמסטר א' עבר והיה מהנה, אני מודה, אבל אני תמיד אעדיף חופש על פני עבודה ולחץ. לכן אני נוצרת את הרגעים האחרונים האלו של חופשת סמסטר, למרות שאני אמורה ללמוד עכשיו למבחן בפסיכולוגיה אבל התחת שלי כבד מדי. משהו חדש שגיליתי על עצמי בזמן הלימודים הוא שאני די טובה במקצוע הזה שאני לומדת. הייתי בטוחה כשהתחלתי ללמוד שהנה אני הולכת להיות עוד אחת מעשרות תלמידים שיש להם כישרון בדיוק כמו שלי ואף יותר טוב, ובאמת יש כאלו, אבל אני לא נמצאת במקום האחרון אלא איפשהו למעלה. במקצועות העיצוב העיקריים יש לי ממוצע נחמד של 90+ ומהמקצועות העיוניים אנחנו נתעלם, כי הם דורשים זיכרון. בצילום הלך מעולה במשך כל הסמסטר עם המצלמה הדיגיטאלית המסכנה שלי, ובסוף המורה שלי אפילו עודדה אותי להמשיך ללמוד צילום. בחיי שצילום היה המקצוע האחרון שחשבתי שאני אצליח בו, כי היו מספיק תלמידים עם מצלמות ענקיות כאלו שמצלמים בהן שנים ויש גם את כל אלו שהיו במגמת אומנות, כמה תלמה-ילינים אפילו, שחשבתי שהולכים להתפלצן הכי טוב. וכן, התפלצנות זה חלק עיקרי במקום, צריך לדעת לתת ביקורות על אחרים ועל עצמך ולהסביר את מהלך המחשבה מאחורי כל עבודה. אבל, תודה לאל, זה בא לי בקלות, תוך כמה שניות אני יכולה למצוא הסבר לשימוש בצבע מסוים גם אם הסיבה הראשונה שלי היתה כי הוא יפה. אני הכי גאה בעובדה שבמשך כל הסמסטר לא הכנסתי לעבודות את הדת, לא שאני מתביישת פשוט זה הפיתרון הקל יותר. למרות שהמורה שלי, שניה אחרי שהוא גילה שאני דתיה בסוף הסמסטר, כבר שייך את עבודת הגמר שלי ל"עולם הזה".
וזהו, אני חושבת שהכל נשאר אותו דבר, בערך, אני עדיין מכורת טלוויזיה עצלנית רק שעכשיו אני מרגישה יותר רע לגבי זה. לפחות לגבי הזמן שזה תופס, לא לגבי האיכויות של בזבוז הזמן. לעזאזל, אני באמת צריכה ללמוד למבחן עכשיו.
| |
|