שלום לכולם.
פעם שניה שאני כותבת בבלוג הזה..
כרגע אני במצב דיי טוב..אין לי יותר מידי בעיות,אין לי ממש מחשבות על התאבדות...
אני כרגע רק לא מרגישה טוב ובגלל זה אני בבית..ועוד כמה בעיות שאולי אספר עליהם בהמשך..D:
לפני בערך חצי שנה גיליתי שאני לסבית...
זה לא היה פשוט וזה בערך מה שהוביל לשני נסיונות התאבדות..שלא ממש הצליחו לי כמו שאתם רואים...
אני ידעתי שאני לא כמו כולם כבר מהגן..אבל לא הבנתי בדיוק במה אני שונה...
בכיתה ה' התנשקתי עם בת וזה גרם לי להבין שאני לסבית אבל עד אמצע כיתה ט' ניסיתי להכחיש את זה...
הייתי עם מלא בנים..היו לי ממש הרבה חברים..(בני זוג בנים) ואני סבלתי איתם אבל לא רציתי להיות לסבית...
אחרי שכמה מהם ממש ביאסו אותי ואחרי שגם אני שברתי כמה לבבות.. הבנתי שזה לא הולך ככה ושאני צריכה כבר להשלים עם זה..
והיה לי חבר באותו זמן אז נפרדתי ממנו...ואז,קצת אחרי חופש פסח החלטתי לצאת מהארון...שלחתי לאמא שלי הודעה לפלאפון
"אמא אני צריכה לספר לך משהו חשוב תתכונני נפשית.."
היא הגיעה הביתה והתיישבנו ודיברנו..אמרתי לה שאני אוהבת בנות.. וראיתי את המבט המאוכזב שלה... בחיים שלי לא ראיתי מבט כל כך מאוכזב...
היא ניראתה כאילו היא עומדת לבכות... ודיברנו קצת והיא ניסתה לשנות את זה..
ואז היא סיפרה לאבא שלי...והוא ממש התעצבן וצעק עליי שזה לא הולך להישאר ככה ושהוא ישלח אותי לפסיכולוג שישנה את זה ויהפוך אותי לסטרייטית...
אמרתי לו שאין מצב שאני משנה את זה וזה ישאר ככה...הם לא דיברו איתי כמה ימים ואז הם המשיכו לדבר איתי אבל המצב בבית לא היה ממש טוב...
הם חיפשו איך לעשות לי רע...חיפשו מתי לתת לי עונשים...צעקו עליי הרבה...וכשזה הפסיק אז פשוט לא היה להם אכפת ממני...הם תפסו אותי מעשנת ולא עשו כלום...הם מצאו אותי שיכורה בסלון ולא עשו כלום...הם מצאו סכין בתיק שלי ולא עשו כלום..סכין סכין כזאת שאפשר לדקור איתה בן אדם...
ואז אסי עזר עשה את הסרט שלו...ואחרי הסרט הזה שהם ראו בסלון ואני ראיתי לבד בחדר אבא שלי בא אליי לחדר,חיבק אותי,ואמר לי שהוא איתי בהכל ושהוא יתמוך בכל החלטה שלי ובחיי המין שלי...(O_O)
זה דיי שיפר לי את ההרגשה... ולפני כמה זמן הוא אמר לי למצוא לעצמי חברה להביא הביתה חחח
בקיצור המצב משתפר.. הוא עדיין לפעמים אומר לי למצוא לעצמי חתן או חבר..אבל יעבור לו :)
קצת אחרי שיצאתי מהארון הכרתי את אהבת חיי...זאת הייתה הפעם הראשונה שהתאהבתי...
אמרתי לה שאני אוהבת אותה ואחרי שבועיים בערך היינו זוג :)
כל כך שמחתי שהיא הסכימה להיות איתי:)
אבל גם הייתי ממש לחוצה...להיות במערכת יחסים זה קשה לי...וזה מלחיץ אותי...
אבל כל הזמן ניסיתי להיות עוזרת ותומכת...וגם היו בעיות עם האקסית שלה...האקסית שלה ניסתה לחזור אליה ולהפריד בינינו..
ניסיתי לתמוך בה ולהגיד לה שיהיה בסדר ושאני אשמור עליה ושאני יעזור לה...
היא אפילו לא הסכימה להגיד לי את השם של האקסית שלה... כי היא ידעה מה אני יעשה להD:
עד היום אני עדיין לא יודעת מה השם שלה...בכל מקרה...אחרי כמה זמן היא נפרדה ממני...
היא עדיין אהבה את האקסית שלה...ואני כמובן..עדיין מאוהבת בה...
אני ניסיתי להפסיק להיות מאוהבת בה...ניסיתי להיות עם בנות אחרות...ניסיתי להתאהב בבנות אחרות... שום דבר לא הצליח...
עד עכשיו אני עדיין מאוהבת בה...
הייתה תקופה שהיא כתבה בפייסבוק מלא סטטוסים על כמה שהיא אוהבת את האקסית שלה ושהיא האהבה הראשונה והאחרונה שלה...
וזה ממש שבר לי את הלב...אני בכיתי מלא...הייתי בדיכאון מה לא...
אחרי כמה זמן היא הפסיקה עם הסטטוסים ועכשיו היא מנסה לשכוח אותה....
אחרי שנפרדנו נשארנו חברות טובות...אז אני מדברת איתה הרבה.. והיא יודעת שאני עדיין אוהבת אותה...
והיא אמרה לי שהיא מתחילה גם להרגיש אליי משהו...והיא אמרה שהיא רוצה להיות איתי...אבל אנחנו לא יכולות...
לא יהיה לנו זמן להיפגש אנחנו לא באותו בית ספר...ואנחנו גם ככה עכשיו בקושי מדברות כי אין זמן...
בקיצור אנחנו נצתרך לדחות את זה קצת...
אז זאת היציאה שלי מהארון והאהבה הראשונה שלי...זהו לבנתיים...:)
אכתוב כאן שוב בקרוב :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
