אחרי החלום ההוא פחדתי להירדם שוב ,ניסיתי לשכנע את עצמי שזה רק חלום וזה לא אמיתי אבל לא הצלחתי להאמין בזה עד הסוף. לא סיפרתי על החלום לאף אחד אבל גריי ואדמונד שם לב שמשהו לא בסדר איתי הוא ניסה להוציא את זה ממני אבל לא סיפרתי לו דבר אני לא מוכנה לדבר על כך הייתה לי הרגשה שאם אני אספר למישהו על זה , החלום יתגשם.
אריק לימד אותי לשלוט בכוח שלי , הינו נפגשים כול כמה ימים הוא עזר לי להתמודד עם הזאבה שלי . זה היה השיעור השלישי , ישבנו ביער והוא סיפר לי קצת על להקות החתוליים .
"אין לנו הרבה חוקים , וגם החוקים שלנו דומים מאוד למשני צורה האחרים . אבל יש חוקים ששומרים אליהם יותר מאשר אחרים כמו החוק של טיהור דם . ראשי הלהקות שלנו מנסים לישמור על טוהר הדם שלנו שאנחנו לא נערבב בין דם של משני צורה ובני אדם והכי חשוב בין משני צורה אחרים"
"גם אצלנו ! אנחנו מתחתנים רק בתוך הלהקה אסור לנו להתחתן אם בני אדם או אם משני צורה מסוג אחר"
"כן אבל לפי מה שאני יודע אצלכם לא מענישים על כך אבל אצלנו הורגים את התינוק תכף או מיד"
"למה זה כול כך חשוב לכם ?"
"העניין הוא שמאז או מתמיד הלהקות של החתוליים הן יותר קטנות , אנחנו לא מתרבים הרבה וקשה למצוא להקות אחרות אנחנו לא ביחסים טובים אחד אם השני משום שברגע ששני להקות נפגשות הזכרים מתחילים לריב על נקבות וזה מוביל למלחמה. אנחנו לא רוצים לערבב ולאבד את הגן שלנו לכן עירבוב דם לא בא בחשבון . אבל לפעמים שני להקות חותמות על הסכם שלום ונישואים בדרך כלל זה מוביל לחתונה של חברי שתי הלהקות ובמיקרים נדירים הלהקות הופכות ללהקה אחת" זה באמת היה ממש מעניין , לא ידעתי הרבה על החיים של להקות אחרות.
"אני מבינה , אבל למה להרוג את התינוקות ? זה הרי נורא!"
"ככה הם מענישים את ההורים , ומביאים דוגמא לכול אחרים כדי שלא יעשו את זה"
"זה ממש אכזרי"
"זאת דרך ההישרדות שלנו , אנחנו לא מנסים להביא כמה שיותר פנטרים לעולם ולא זאבים למשל אנחנו לא זקוקים להם ואם להשאיר את הזוג ביחד הם יעשו עוד בעיות לכן אנחנו הורגים גם את בן הזוג שלא מהלהקה שלנו" הוא אמר את זה בקרירות , הם היו אכזרים הם פוגעים בחברי הלהקה שלהם.
"בגלל זה רוב הזמן אתם ניצאים רחוק מלהקות אחרות?"
"כי אנחנו מנסים להקטין את הסיכויים , אבל על תדאגי זה לא קורה הרבה בדרך כלל אנחנו מצליחים למנוע את זה בזמן בלי להרוג אף אחד" הנהנתי ,
"איך הולכים הנישואים אצלכם , לפי אהבה או לפי שידוך ?" הוא חייך ,
"זה תלוי מי , אם האלפא מחליט מי תהיה בת הזוג שלו או הבטא שלו הבנות לא יכולות להגיד דבר אבל בדרך כלל הן גם רוצות את זה"
"אני לא רואה אצלכם חברי להקה מבוגרים"
"הם לא נודדים אתנו הם נימצאים במקום אחד , המקום שבוא נולדנו אנחנו חוזרים לשם כול כמה זמן"
"זיין מצא לעצמו בת זוג ?"
"עוד לא הוא לא החליט , למה את מתעניינת ?" הוא נירא מודאג לרגע , גיחכתי -
"אתה באמת חושב שאני מספיק טיפשה אפילו לחשוב על זיין במובן הזה כשאני מאורסת ?" הוא חייך ,
"לא את לא , ואני שמח שאת מספיק חכמה היו בנות טיפשות יותר גם מלהקות פנטרים אחרות זיין לא חשב על מערכת יחסים בכלל הוא היה עסוק בלהקה שלנו והן החליטו להפריע לו ושילמו על כך" גלגלתי את עניי ,
"אתה רציני זאת הפעם הראשונה שאני שומרת שבנות מתנפלות על בן והוא מבריח אותן" אריק צחק ,
"את ראית את זיין הוא תמיד היה כזה , אני יכול להישבע שבת הזוג שהוא יבחר תהיה קשה להשגה הוא אוהב בנות אם סיבוכים ואוהב סכנות וזה מה שהופך אותו לפעמים למנהיג מסוכן כול כך" ישבנו הרבה זמן , כבר החשיך הסתכלתי על השעון בטלפון וראיתי שכבר מאוחר ואני צריכה לחזור הביתה.
ניפרדתי מאריק וצעדתי לכיוון של הבית שלי , בדרך עברתי ליד הבית של גריי . בכניסה לבית שלו עמדה דמות של נערה , זיהיתי את ביאטריס היא דפקה על הדלת ולאחר כמה שניות גריי פתח אותה ונתן לה להיכנס . לרגע הרגשתי כעס נורא ושאלות התחילו לצוץ לי בראש - מה היא עושה כאן ? מה היא רוצה מגריי ?
עמדתי כמה דקות מול הבית ואחרי שהבנתי שלא הצליח לגלות דבר המשכתי ללכת .
שוב בלילה חזר החלום , אבל הפעם לא היתי בתא אלה הייתה כבולה למיתה זוגית גדולה בחדר מואר באור נרות בחוץ היה לילה וראיתי דרך החלון יער מושלג . החדר היה בצבעים אדום וזהב המיתה הייתה מעץ אדום וכך רוב הרהיטים בחדר . הייתי לבד אבל זה לא נימשך להרבה זמן הדלת נפתחה ולחדר נכנס גבר צעיר היה לו שיער חום כהה ועניים שלו היו זהובות הוא היה גבוהה ובנוי היטב והבנתי שזה אותו הגבר שהיה בחלום הראשון. בגוף שלי עבר רעד הוא ניראה טוב היופי שלו היה מהפנט אבל הוא הפחיד אותי אחרי מה שקרה בחלום הראשון לא רציתי לחשוב אפילו מה יקרה עכשיו הסתכלתי על הגוף שלי וראיתי שהדבר היחיד שנימצא על הגוף שלי הוא חזיה אדומה מתחרה ותחתונים תואמים . הסמקתי , אני לא מכירה אותו ואני נמצאת מולו כמעט עירומה לגמרי .
"את לא צריכה להתבייש , הגוף שלך מושלם" הוא חייך והתקרב ועלה על המיתה והתיישב בין רגליי ניסיתי להתרחק ממנו אבל הוא החזיק את הרגליים שלי והמגע שלו העביר בי רעד של פחד . הייתי מודעת מאוד לעובדה שהוא לא לובש חולצה , הגוף שלו היה שרירי וזהוב כול סנטימטר בגוף שלו היה מושלם.
"אל תיגע בי" נהמתי אליו , הוא חייך
"אני לא אפגע בך" גיחכתי ,
"כן בטח אחרי מה שעשית בפעם שעברה אני ממש מאמינה לך" הוא הניד בראשו בעצב , כול הבעת פנים שלו הייתה מושלם הוא היה שחקן מעולה אבל משהו בוא לו ניראה אנושי הוא שיחק בן אדם ולא היה כזה.
"אני לא רוצה לפגוע בך אבל אם את תהיה אם משיהו אחר אני אהרוג אותו ואני לא מוכן שיהיה לך תינוק ממשהו אחר"
"אני מאורסת , ואני אפילו לא יודעת מי אתה!!" צעקתי אליו ,
"את לא צריכה לצעוק רוזלי יקירה שלי , קוראים לי פיטר מיראוס את לא זוכרת אותי פשוט אבל אני החזיר לך את הזיכרונות"
"אני לא יודעת על מה אתה מדבר , אבל על תיכנס לחלומות שלי יותר תעזוב אותי יש לי ארוס ואני אוהבת אותו !" פתאום הבעת הפנים שלו נהפכה לכועסת וזה הפחיד אותי ,נירתעתי ממנו .
"אני יודע שיש לך ארוס , אבל זה לא מעניין אותי אני מתכוון לקחת אותך מהלהקה שלך"
"ואם אני לא רוצה?!"
"הבטחת !!"
"אני לא מכירה אותך איך יכולתי להבטיח לך משהו בכלל ?" הוא קפא וניראה שהכאבתי לו , ריחמתי אליו -
"אני מצטערת , אבל אני באמת לא זוכרת אותך . אני אוהבת מישהו אחר ואני רוצה להישאר בלהקה שלי אני שייכת ללהקה הזאת אני לא רוצה לעזוב את המשפחה והחברים"
הוא הסתכל עלי בהבעה חתומה לא הבנתי על מה הוא חושב אבל פחדתי שהוא לא יסכים לשחרר אותי .
"אני החזיר לך את הזיכרון רוזלי , ואת תחזרי עלי"
"גם אם אני אזכר במשהו אני אוהבת מישהו אחר"
"אני אגרום לך להתאהב בי מחדש" גלגלתי את עניי ,
"מאוחר מידי , אני כבר שייכת למישהו אחר ! הבטחתי בטקס אירוסים אני לא יכולה לעשות דבר אני לא יכולה לבגוד בו"
"אני ההרוג אותו!!" הקול שלו היה דומה לרעם !! הוא ניראה כועס ,
"לא בבקשה!!"
"את הבטחת לי לפני ! חכי ואני הוכיח לך" הוא התקרב נעמד מעלי על ארבע ונישאן קדימה כדי להצמיד את השפתיים שלנו , נירתעתי אבל לא היה לי לאן הוא נישק אותי וזה הכאיב לי הרגשתי שרפה בשפתיים זה כאב וזיכרונות החלו לעלות לי בראש . זה היה מזמן עוד לפני היום שבו והדיעו לנו על האירוסים טיילתי ביער לבד יחד אם הקשת . צדתי חיות קטנות שהיה קשה יותר לצוד אתן ופתאום ניתקלתי בנער צעיר היה לו עניים זהובות וזיער חום כהה הוא היה גבוה ממני בהרבה אבל לא ניראה מבוגר כול כך .
"מה ילדה קטנה כמוך עושה לבד ביער ?" בהיתי בו העניים שלו היו כול כך יפות ולא רק הן הפנים שלו היו מהפנטות ,
הרמתי את הקשת וכמה סנאים שהרגתי .
"אני צדה" הוא הרים גבה ,
"את צדה ? ועוד בחץ וקשת ? מעניין" הוא התקרב , והביט בסנאים , פגעתי להם בצוואר -
"יש לך עין טובה " חייכתי אליו ,
"ומה אתה עושה ביער ?"
"מטייל"
"אני יכולה להצטרף?"
"אף פעם לא אמרו לך לא לדבר עם אנשים זרים ?" חייכתי ,
"אתה לא מסוכן" הוא חייך ,
"את לא מכירה אותי"
"לא אתה לא מסוכן , קוראים לי רוזה ואיך קוראים לך ?"
"פיטר"
"יופי עכשיו אנחנו מכירים , ואתה לא איש זר" חיוך העיר את הפנים שלו .
אחרי הזיכרון הזה הופיעו עוד זאת לא הייתה הפעם האחרונה שהתראנו , הייתי מטיילת ביער איתו עוד ועוד עד שיום אחד היום שבוא הבטחתי לו שאני אהיה שלו זה היה קמה ימים לפני האירוסים -
"רוזלי , היית רוצה לברוח איתי להיות איתי ?" ישבנו מתחת לעץ ,
"כמובן!"
"את מבטיחה שברגע שתתבגרי אנחנו נתחתן ?"
"כן אני מבטיחה !!" הייתי תמימה אז , ופתאום פיטר קם מהדשא והסכל בין השיחים ואני הסתכלתי גם שמעתי שצעדים קלים ומבין השיחים יצאה אישה היה לה שיער שחור ארוך שהיה קלוע בצמע ארוכה . היו לה עניים זהובות כמו של פיטר היא ניראתה כועסת -
"פיטר אני כועסת מעוד , ביקשתי ממך לא להיפגש איתה יותר !!"
"אבל ..."
"בלי שום אבל אתה בא איתי וזאת הפעם ההאחרונה יותר אתם לא תתראו" היא התקרב עלינו ופתאום הרגשתי אותה את הכוח שלה היא יחד אם הכוח נכנסה לתוך הראש שלי ושמעתי את הקול שלה בתוך הראש -
"תשכחי הכול , את לא תזכרי את פיטר ואם תפגשי אותו את תפחדי ממנו" נירתעתי ממנה ונאחזתי בראש ואיבדתי את ההכרה .
פתחתי את העניים והסתכלתי לתוך העניים הזהובות של פיטר , מהעניים שלי ירדו דמעות - הוא היה היחד שהבין אותי אז יכולתי לספר לו הכול והוא היה מקשיב ועוזר לי אבל אני לא ידעת אליו דבר . ועכשיו אני מבינה שבאמת אהבתי אותו פעם וגם עכשיו אני מרגישה אליו אהבה . הוא חייך וניסה לנשק אותי שוב-
"לא בבקשה , זה כואב"
"זה בגלל ההבטחה של האירוסים שלך?"
"כן , אני לא יכולה להיות אם אף אחד אחר"
"אבל את אוהבת אותי" נאנחתי ,
"כן ואתה יודע את זה אבל זה מסובך !!! אתה לא מבין עד כמה החיים שלי גם ככה מסובכים עכשיו"
"אני העזור לך, אני אשחרר אותך מכול הבעיות"
"אתה הוספת לי בעיות" מלמלתי ונאחתי , העניים שלו הביטו בי בהתרגשות הוא ניראה מאושר אבל דבר אחד הפחיד אותי , אני לא מכירה אותו גם אז הוא לא סיפר לי הרבה על עצמו אני לא יודע מי הוא אבל הוא לא בן אדם הרחתי את האוויר היה לו ריח של יער , הוא מחליף צורה אבל איזה ניסיתי לגשש בעזרת הכוח שלי אבל הוא לא היה זאב וזה בטוח.
"אנחנו לא יכולים להיות ביחד! אני זאבה ואתה ... אני לא יודעת מה אתה אבל אתה לא זאב" הוא חייך ,
"אני נמר" בלעתי את הרוק ,
"אסור לנו להיות ביחד אני יודעת את החוקים של הלהקות שלכם , אתם חתוליים לא מערביבים את הדם איתנו" הוא הניד בראשו ,
"אני כבר לא חלק מלהקה , אני אלפא אני יכול להקים להקה אחרת יחד איתך אם חוקים חדשים" בלעתי את הרוק ,
וניסיתי להירגע , אני יודעת מי הוא אני מבינה שאנחנו קשורים אחד לשני אני מרגישה את זה עכשיו אבל זה מסובך והוא לא מבין עד כמה .
"תביא לי זמן בבקשה , אני לא יכולה לעזוב את הלהקה"
"אני אביא לך זמן , אבל כול לילה אני רוצה שתהיה לצידי" הוא חיבק אותי ופלטתי אנחה של כאב הגוף שרף .
"בבקשה תפסיק זה כואב" הוא זז לאחור והסתכל עלי בעצב ,
"אני המצא פיתרון לזה" נאנחתי , והרגשתי שהוא משחרר אותי ואני שוקעת לשינה עמוקה ועייפה...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
