זה המצב שאני צריכה להגיע אליו כדי לעדכן בבלוג הזה.
היום בדיוק הגעתי למסקנה שאני מעדכנת שאני מרגישה לבד. שאין לי עם מי לדבר.
בכיתי קודם, ובא לי לבכות עוד.
אני כל כך מתוסכלת.
אני מהאנשים האלה שנלחצים מכל שטות, למרות שאני יכולה לא להאמין בזה ב100%.
כן, השטות הזאתי של מחר ייגמר העולם. לא בא לי לקרוא אפילו מה ולמה. זה פשוט מפחיד אותי.
היו גם ימים לא משהו עם החבר, למרות שהוא היה היום בסדר יותר והרגיע אותי. פשוט קקי לי.
אני בעיקר מודאגת מה"שטות" הזאת של סוף העולם. זה פשוט לא יוצא לי מהראש ומתסכל אותי ומייאש כל כך.
גם נרדמתי בצהריים והתעוררתי עם כאב ראש נוראי. הארוחת צהריים שלי הייתה גרועה, אז אכלתי משהו נורמלי. אבל אני עדיין מרגישה לא טוב.
ואין לי עם מי לדבר אפילו.
זה מתסכל.
זה לבד.