אני בדכאון ש"מוקדש" אך ורק לך אבל גם פה אני מרגישה את פרץ האנוכיות שלי.
לא עצרתי לרגע וחשבתי עלייך.
היום בבוקר שלחת לי הודעה והייתי עצובה ומאוכזבת וגם נסערת שהיא הייתה קצרה, ולא פירטת לי הרבה מה קורה איתך.
זה לא סיפק אותי בכלל והרגשתי נסערת יותר, במיוחד לאור העובדה שבסטאטוס פייסבוק שלך פירטת יותר.
עניתי לך. ואז גם שלחתי סמס.
אחרי זמן מה ענית... והיה לך מה להגיד הפעם.
סיפרת לי מה קרה ומה קורה בפירוט קצת יותר, אבל לא שכחת לציין בסוף כל התרחשות ש"אתה בסדר" או "הכל בסדר" או שאתה מסתדר.
אחר כך ביקשת ממני לא לדאוג, כי אתה לא רוצה שאני אהיה לחוצה. שאתה מסתדר. שאני הדבר היחיד שגורם לך להמשיך דרך כל זה. וכל הזמן שהכל בסדר. ושאני לא אדאג. ושאתה אוהב אותי, וכל הזמן חושב עליי.
אהוב מדהים שלי, מושלם שלי.. כמה אתה דואג לי גם שאתה עובר את כל זה. במקום שאני אהיה חזקה בשבילך אתה חזק בשבילי.
אבל זהו, אני סיימתי עם הדכאון הזה.
עכשיו אני חזקה בשבילך. אני לא נשברת יותר.
יצאתי מהדכאון הזה, יצאתי מהעולם המבודד הזה שהייתי בו.
כן, אני עדיין בוכה. אבל אני כבר לא שם. אני עדיין חושבת עלייך הרבה. אני דואגת לך. אבל אני בסדר. באמת שאני בסדר.
אנחנו נעבור את זה, אני יודעת..
אני כל כך מקווה שהכל יעבור מהר, שלא תסבול יותר מידי. שתישן טוב. שלא יכאב לך. שהכל ייגמר.
אהוב שלי...
אם רק הייתי יכולה הייתי עולה על מטוס עכשיו.
אני מתכוונת לעשות הכל בשבילך. אני יכולה. אני אהיה חזקה. אתה שווה את הכל ויותר.
"אביא לך אבנים מהירח,
אתן לך אוצרות מלב הים,
מה שתבקשי,
מה שרק תרצי"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Romitsu