רווקה קשוחה בעיר הגדולה

וואוו אלוהים למצוא דירה זה קשה.

אין דירות. והדירות שיש.. מתאימות לחתול. חתול קטן. גור חתולים.

מה זה?? לאנשים אין בושה. הם מבקשים סכומים עצומים על חצי חדר שיש שם מקום או למיטה או לשולחן.

אההה (אנחה ממורמרת)

טוב. אני מפשילה שרוולים ברגע זה ממש וממשיכה לחפש ולחפש. בסוף אני אמצא. אני אמצא דירה מהממת בדיוק כמו שאני רואה בראש שלי.

ואז רק אז אוכל להודיע לשותפים היקרים שלי שאני עוזבת. אני כל כך רוצה לראות את ההבעה על הפרצוף שלהם כשהם יבינו שאני לא מתכוונת להמשיך לנקות אחרים ולהמשיך לסבול את הבלאדן שלהם ואת הרעש שלהם והכי גרוע - את הבני זוג שלהם.

אם גם ככה החבר של השותפה שלי נמצא אצלנו 5 ימים בשבוע - אז למה שהוא לא ישלם את השכר דירה שלי?

בקיצור, אני בתקופת מעבר. צקופת החלטות ואני אוהבת את זה אבל אלוהים זה קשה. כל השבוע האחרון ישנתי איזה 10 שעות כל לילה מרוב עייפות וחוסר אנרגיות. אבל אני מאושרת. קצת מפוחדת חייבת להודות אבל פחד טוב שהופך להתרגשות. זה צעד גדול לעבור לגור לבד ואני יודעת שזה יעשה לי טוב.

אני לא יבלה את הימים עצבנית ואת הלילות... גם עצבנית. זאת דרך חדשה, זאת דירה חדשה עם הדברים שלי והבגדים שלי שאף שותפה לא לוקחת ולא מחזירה, או יותר נכון מחזירה פשוט לארון שלה. בלי כלים מלוכלכים שיושבים בכיור ימים על גבי ימים.

והכי חשוב - שקט.

שקט זה טוב.

שיהיה אחלה חמישי לכולם!!