עשיתי משהו שמעולם לא חשבתי שאעשה.
נרשמתי לאתר היכרויות. כן אני יודעת מה אתם חושבים כי זה בדיוק מה שאני חושבת.
פאתט, נואש, מה הבעיה אצלי ואיך זה לא מביך אותי כמו תחת. ובכן זה אכן מביך אותי כמו תחת.
הצטרפתי כי ראיתי מישהו חתיך על.. אז אמרתי לעזאזל! איפה יוצא לי לפגוש גברים?? לא יוצא לי.
והגברים שכן יוצא לי לפגוש במקומות מפוקפקים כמו ברים ומועדונים הם או שקרנים פתולוגיים או נשואים "פרודים" שזה גם בתחום השקרנות או גברים ששולחים לי הודעות בארבע בבוקר והאמת - נמאס! פשוט נמאס!
אז מה יש לי להפסיד חוץ מהכבוד העצמי שלי?
אני קמה כל בוקר עולה על אוטובוס ומגיעה לעבודה, בעבודה חצי מהגברים נשואים (והאמת חתיכים אש) וחצי הומואים, יש אחד שהוא לא זה ולא זה אבל הוא גם מאבד את השיער שלו אך מסרב להיפרד ממנו (צביקה פיק סטייל) והוא לבוש כאילו גלגלו אותו מפח צפרדע.
אז נכנסתי לאתר.. וכמובן שקיבלתי מיליון הודעות מערסים מכוערים שלא קיבלו תשובה ממני.
אבל אז אתמול בערב קיבלתי הודעה ממישהו ממש ממש חמוד.. הוא נתן לי את הפייסבוק שלו והוא פשוט חתיך.
אז אני אצרף אותו לחברים שלי כדי שאוכל לבלוש עוד בתמונות שלו ונראה מה יקרה.. אי אפשר לדעת אם שיחה תזרום..
וזהו. אל תשפטו אותי. נמאס לי להיות לבד :(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רווקה קשוחה