רווקה קשוחה בעיר הגדולה

אני דלוקה על גבר מבוגר ממני. אני בטוחה שכולכם מכירים אותו. גם אני הכרתי אותו לפני שהכרתי אותו.

יש בינינו משהו. אי אפשר להסביר במילים, לפעמים אתה מסתכל על מישהו ומרגיש משהו אחר. יש בינינו ניצוץ.

לא דיברנו על הניצוץ ואני גם לא יודעת אם אי פעם נדבר אבל אני מתרגשת כשאני רואה אותו.

פעם ראשונה שראינו אחד את השניה הוא פנה אליי וברגע אחד כל כך קצר וחולף הרגשתי מן חמימות כזאת של משהו מוכר וטוב.

תפסתי אותו כמה פעמים בודק את החדר שלי בעבודה לראות אם אני שם, לא הייתי בחדר, הייתי מאחוריו. ראיתי אותו מסתכל ובודק.

כמובן שהוא נשוי עם ילדים. כמובן שאני לא יעשה כלום. כמובן שזה מטריד אותי רוב היום.

מטרידה אותי המחשבה שאני לא יכולה לעשות כלום. מטרידה אותי המחשבה שהעובדה הזאת מחרמנת אותי עוד יותר.

מטריד אותי שאני עדיין מוצאת את עצמי נמשכת לגברים לא פנויים. לא דיברנו על זה כבר??? לא היינו על הרכבת הזאת??

איך משנים הרגלים? איך משנים הרגלי משיכה? האם זה אפשרי בכלל? האם אני רוצה גברים לא פנויים כי אני לא פנויה רגשית וזה הכי קל כי זה אסור?

האם אני חופרת לכם עם שאלות מפגרות? על זה אני יכולה לענות. כן.

עד כאן.