רווקה קשוחה בעיר הגדולה

הייתי היום בים.

ראיתי זוג עם ילדה בת איזה 3 והאמא בהריון. היא הייתה ענקית ובעלה נראה כל כך קטן על ידה.

הם התמקמו, שילמו על הכיסאות, האבא סידר את השמשייה, הלבישו את הילדה בבגד ים, האמא והילדה הלכו אל המים, האבא סידר שוב את השמשייה, ניפח מצופים והלך למים אחריהם. כל זה בלי להעביר מילה אחת אחד עם השנייה. 

יוצא לי לחשוב על זה הרבה בזמן האחרון. ילדים. האם ילדים הורסים זוגיות? האם הילדים הם הקץ לאהבה בן בעל לאישה?

אני עובדת עם המון אנשים שהם כבר הורים, שומעת כל הזמן את אותם סיפורים, מחלות, לא ישנתי בלילה, הדביקו אותו בגן, כינים, בייביסיטר, חוגים ועוד ועוד. בחור אחד מהעבודה שלי שאני מאוד מחבבת לא שכב עם אישתו קרוב לשנה. 

אז נכון, כולם אומרים את אותו דבר: "ילדים הם אושר, הם אהבה שאי אפשר לתאר", אבל מה עם האהבה שיש לכם כבר בתוך הבית?

מה עם האהבה שחיפשתם במשך שנים? הוא /היא יושבים ממש לידכם. ישנים איתכם כל לילה וקמים איתכם כל בוקר.

אני לא יודעת אם אני ארצה ילדים. לחיות בשביל עצמי זה אולי אנוכי אבל זה נשמע כל כך כיף.

יש לי את הכלבה שלי, יהיה לי את הגבר שלי שיהיה איתי, מי צריך יותר מזה?

למה אני צריכה לדאוג כל הזמן? גם ככה אני דואגת בטירוף לכלבה שלי כל הזמן אז לעוד כמה יצורים??

והרי הם (הילדים) גם ככה לא יקשיבו לי בשלב מסוים, הילדה תהפוך לנערה ותתחיל לשכב עם גברים מסריחים שינצלו אותה, הילד יהפוך לנער שירצה להרשים בחורות כלבות, שניהם יצטרכו לתת את עצמם למדינה המסריחה הזאת בשביל לקבל שום דבר אחר כך ובטח להמשיך לגור עם ההורים (שכבר לא הזדיינו איזה אלף שנים) ואז הם יגיעו לשנות העשרים המאוחרות ויתחילו להבין שיש בהם כל כך הרבה דברים דפוקים וזה הכל בא מההורים והם יתחילו לעשות חושבים ולכעוס על אמא שעשתה ככה ועל אבא שעשה ככה ולמה עשינו את זה ולמה יש לנו חיים משלנו ואישיות משלנו ואז הם ירצו לעבור לקנדה.

מה אני צריכה את זה?? אני מעדיפה לחיות עם מישהו ועם הכלבה שלי ואולי איזה עוד כמה חתולים בדרך, לעבוד בשביל עצמי, לחסוך כסף, לראות את העולם, לא להתחשב באף אחד חוץ ממנו ולשכב איתו כל לילה. אולי גם בצהריים אם יוצא.