ושוב אני מוצאת את עצמי במצב שכבר הייתי בו בעבר. מחוסרת סקס לחלוטין. כנראה שיש בי איזה שהיא קיצוניות חדשה והמאת היא שאני די מחבבת אותה. אני לא רוצה לשכב עם מישהו עד שאני אפגוש מישהו שממש ממש מוצא חן בעיני ושאני יודעת שהוא מתאים לי ושיכול להיות פה משהו אמיתי, אחרת אני רואה את זה כבזבוז. נכון, לפני שנה או שנתיים היית צוחקת, הייתי מזיינת רק כדי להיות מסופקת. אבל היום אני יודעת שזה לא יספק אותי.
ההפך, זה רק ידגיש את החלל שיש בתוכי.
חלק אומרים שאני בררנית כי אני בקושי יוצאת לדייטים. אני פשוט אומרת שאני יודעת מה אני רוצה וממתי לדעת מה אנחנו רוצים זה דבר רע?
אני יודעת שאגדות וסיפורים משאירים אותנו רווקים, אבל אני עדיין מאמינה. ואני מוכנה להישאר רווקה עד שהנסיך שלי יגיע.
תקראו לי תמימה, ילדותית או אפילו טיפשה - אני מאמינה באהבה.
אני מחכה לניצוץ ולמבט הראשון הזה מהבנאדם הנכון שתוך שניה ימלא את הגוף שלי בחום ויגרום לי לסחרחורת, יגרום לי לא להיות רעבה במשך ימים ולראות כוכבים. להרגיש היחידה בעולם ולחייך כל הזמן. ופשוט להרגיש חיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רווקה קשוחה