הקטע עם משפחה הוא שאתה אוהב את כולם (רובם לפחות) מאוד אבל אתה לא רוצה להיות כמותם.
אני לא רוצה להיות כמו אבא שלי. הוא עצלן, תחמן ונרקסיסט.
הוא יכול להעמיד פנים שהוא מקשיב ומזדהה עם אחרים אבל זה לא מחזיק יותר מכמה דקות מביכות.
התכונות האלו עלו לו במשפחה שלו.
הוא עדיין אוהב אותנו אבל הוא הכי אוהב את עצמו.
אני לא רוצה להיות כמו אימא שלי.
היא קלולס.
היא לא יודעת מי היא כי היא אף פעם לא הייתה צריכה לגלות, להסתדר לבד.
תמיד היה לה גבר שיעשה את זה בשבילה.
הבעיה היותר גדולה היא שתמיד היא בחרה בגברים שלא עשו עבודה כל כך טובה.
אם את כבר מסתמכת על גברים שיטפלו בהכל, יעבדו ויעשו כסף אז לפחות תדעי לבחור אותם.
התכונות האלו עלו לה בבית שלנו והיא לנצח תלחם ותעבוד בשביל לסגור את החודש.
אני אוהבת את ההורים שלי יותר מכל אבל מתה מפחד להיות דומה להם. ולכן אני עושה הכל הפוך.
אני חברותית ואכפת לי מאחרים.
אני עצמאית, עובדת קשה ולא מסתמכת על אחרים כשזה נוגע לכסף.
אני נמצאת תקופות ארוכות לבד כי אני אוהבת לדעת שאני יכולה.
אני לא יודעת אם אני רוצה ילדים אבל אם יהיו לי, אני מפחדת שהם יחשבו דברים רעים עליי.