אני כרגע במצב שאין לי הרבה חברות. יש לי חברות אבל אין לי חברה אחת שאני באמת באמת אוהבת, מישהי שאני רוצה לעשות איתה הכל. גם סתם לשבת ולדבר ולדבר ולדבר. איבדנו אחת את השניה בדרך. מה שהכי עצוב זה שאומנם זה לא היה בגלל גבר אבל זה בהחלט היה קשור אליו.
אבל נעזוב אותה. אז עכשיו אני במצב שאני רוצה לעשות דברים אבל לא תמיד יש לי עם מי. לא תמיד יש לי מישהי שאני רוצה לעשות את הדברים האלה איתה. יש לי חברה שאני אוהבת לצאת איתה, יש לי חברה שאוהבת ללכת להפגנות, יש לי חברה ללכת לאכול איתה.
אז הגעתי לצומת, או לעשות דברים עם מישהי שאני לא כל כך רוצה לעשות איתה דברים או לא לעשות דברים.
בהתחלה לא עשיתי דברים. עכשיו החלטתי לעשות דברים לבד, כי נראה לי שזה עדיף על חברה שלא כל כך רוצים בה.
אז הייתי אמיצה והלכתי לים, לבד. גיליתי שהרבה אנשים הולכים לים לבד. גיליתי שזה ממש ממש כיף, כי אני יכולה ללכת מתי שבא לי. אני יכולה לעשות מה שבא לי. רק אני מחליטה.
אז המשימה הבאה (חוץ מכמובן להכיר מישהי שתהפוך לחברה הכי טובה שלי בתחומים רחבים) זה ללכת לבד לסרט. גאוני! פשוט לשבת לראות סרט, להינות, לא לשאול שאלות ולאכול פופקורן לבד. כשנגמר הסרט, לקום וללכת הביתה. כמה קל.
קצת עצוב אולי אבל קל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רווקה קשוחה