לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רווקה קשוחה בעיר הגדולה



Avatarכינוי:  רווקה קשוחה

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2012

זאת אהבה?


שני דברים למדתי:
1. לא הולכים לחתונה עם עקבים של "טוגו"
2. לא קונים נעל בשום צורה, צבע, עקב או מבצע מפתה ב"טוגו". נקודה.

אז הייתי בחתונה והרגשתי כמו בסרט מד"ב שכולם זומבים ואף אחד לא רואה שמשהו לא בסדר חוץ ממני.
זה רק אני או שהחתונות היום מגוחכות?
הכלה נראתה מבועתת מכל האנשים שהיא לא מכירה ולעולם לא תכיר, החתן נראה מסטול ממשהו,
האורחים נראו משועממים ועייפים ואני נראיתי מזועזעת (חוץ מהעובדה כמובן שנראיתי אש).
החופה הייתה כל כך טכנית, כן הרב היה נחמד וזרק בדיחה פה ושם, שר שירים ואלוהים יודע איך כולם יודעים את המילים אבל אני עמדתי שם
וחשבתי לעצמי, הייתי בסרט הזה כבר.
הטקס פרימיטיבי, קר ומתוכן היטב, הכלה לא מוציאה מילה מהפה בזמן שהחתן רק חוזר אחרי משפטים כמו רובוט.
איפה הרומנטיקה? איפה ההבטחות שאתם נותנים אחד לשני עם הטבעות האלה? איפה התשוקה והאהבה לעזאזל??
בשביל מה התכנסנו פה היום? על מה אנחנו מסתכלים? על עוד גבר אדיש ששובר כוס מצופה בנייר כסף? 
הקטע הוא שבזמן שכולם ב"קהל" נראו מרוגשים עד דמעות אני דפקתי מן מבט כזה של "וואט דה פאק"?
מה מרגש פה לעזאזל? הבחור עם המצלמת וידאו שמסתיר לי את הכלה? או האנשים שמאחוריי שריכלו על האחים של הכלה, מי השמינה ומתי היא תתחתן כבר?

אין לי ביקורת על החתן והכלה, אני בטוחה שהם אוהבים אחד את השני (או פשוט גרים ביחד מספיק זמן ולא רוצים לפרק את החבילה, כלומר לחפש דירות בתל אביב במצב של היום)
והם פשוט עושים מה שמצפים מהם, מנות פתיחה, חופה, ריקוד ראשון, אוכל, ריקודים והמון צלמים שמסתובבים בין הרגליים, מציקים לכולם וגורמים להרגשה לא נוחה.
זה כמו לראות שידור חוזר של גמר האח הגדול, יוצרים אצלך התרגשות מזויפת וכפויה, זה צפוי,
זה שעמום אחד גדול ומס הכנסה בסוף דופק את כולם.

אנשים, אם מצאתם את מי שאתם מאמינים שאתם רוצים לראות אותו כל בוקר וללכת לישון איתו כל לילה,
או לפחות לכמה שנים הקרובות, ואתם רוצים להתחתן..
תעשו לי טובה ותעשו מאמץ, אל תזרקו סתם כסף ואל תזמינו סתם אנשים.
תראו את האהבה שלכם לעולם, אם זה רק שניכם, אם זה מול חברים קרובים ומשפחה
וגם אם זה מול 500 מוזמנים שאתם לא מכירים.
בחייאת, תעשו מאמץ.
זאת אהבה.

נכתב על ידי רווקה קשוחה , 22/9/2012 22:31   בקטגוריות אהבה ויחסים  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הילד הזה הוא אני


הייתי היום בים.

ראיתי זוג עם ילדה בת איזה 3 והאמא בהריון. היא הייתה ענקית ובעלה נראה כל כך קטן על ידה.

הם התמקמו, שילמו על הכיסאות, האבא סידר את השמשייה, הלבישו את הילדה בבגד ים, האמא והילדה הלכו אל המים, האבא סידר שוב את השמשייה, ניפח מצופים והלך למים אחריהם. כל זה בלי להעביר מילה אחת אחד עם השנייה. 

יוצא לי לחשוב על זה הרבה בזמן האחרון. ילדים. האם ילדים הורסים זוגיות? האם הילדים הם הקץ לאהבה בן בעל לאישה?

 

אני עובדת עם המון אנשים שהם כבר הורים, שומעת כל הזמן את אותם סיפורים, מחלות, לא ישנתי בלילה, הדביקו אותו בגן, כינים, בייביסיטר, חוגים ועוד ועוד. בחור אחד מהעבודה שלי שאני מאוד מחבבת לא שכב עם אישתו קרוב לשנה. 

אז נכון, כולם אומרים את אותו דבר: "ילדים הם אושר, הם אהבה שאי אפשר לתאר", אבל מה עם האהבה שיש לכם כבר בתוך הבית?

מה עם האהבה שחיפשתם במשך שנים? הוא /היא יושבים ממש לידכם. ישנים איתכם כל לילה וקמים איתכם כל בוקר.

 

אני לא יודעת אם אני ארצה ילדים. לחיות בשביל עצמי זה אולי אנוכי אבל זה נשמע כל כך כיף.

יש לי את הכלבה שלי, יהיה לי את הגבר שלי שיהיה איתי, מי צריך יותר מזה?

למה אני צריכה לדאוג כל הזמן? גם ככה אני דואגת בטירוף לכלבה שלי כל הזמן אז לעוד כמה יצורים??

והרי הם (הילדים) גם ככה לא יקשיבו לי בשלב מסוים, הילדה תהפוך לנערה ותתחיל לשכב עם גברים מסריחים שינצלו אותה, הילד יהפוך לנער שירצה להרשים בחורות כלבות, שניהם יצטרכו לתת את עצמם למדינה המסריחה הזאת בשביל לקבל שום דבר אחר כך ובטח להמשיך לגור עם ההורים (שכבר לא הזדיינו איזה אלף שנים) ואז הם יגיעו לשנות העשרים המאוחרות ויתחילו להבין שיש בהם כל כך הרבה דברים דפוקים וזה הכל בא מההורים והם יתחילו לעשות חושבים ולכעוס על אמא שעשתה ככה ועל אבא שעשה ככה ולמה עשינו את זה ולמה יש לנו חיים משלנו ואישיות משלנו ואז הם ירצו לעבור לקנדה.

 

מה אני צריכה את זה?? אני מעדיפה לחיות עם מישהו ועם הכלבה שלי ואולי איזה עוד כמה חתולים בדרך, לעבוד בשביל עצמי, לחסוך כסף, לראות את העולם, לא להתחשב באף אחד חוץ ממנו ולשכב איתו כל לילה. אולי גם בצהריים אם יוצא.

נכתב על ידי רווקה קשוחה , 20/9/2012 21:32   בקטגוריות אהבה ויחסים  
145 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חגים


יש סיבה שאנחנו עובדים כל הזמן. רוב האנשים עובדים רוב הזמן וכך לא באמת משקיעים זמן בעצמם.

ככה התרגלנו לחיות. בגלל זה החגים קשים. בכלל חופשים הם קשים.

נכון, אנחנו מחכים להם כל כך אבל אז כשהם מגיעים אנחנו מכינים אוכל, יושבים עם המשפחה, אוכלים, מפנים ואז מה?

ואז יש לנו זמן לעצמנו. אבל מה אנחנו עושים עם עצמנו?

רואים טלוויזיה, מכינים אוכל, אוכלים וצופים במשהו. אולי קופצים לים. אבל במחשבות? האם אתם לוקחים את הזמן להיות לבד עם המחשבות שלכם? 

זה די מפחיד. כשלא עסוקים בכל דבר אחר נשאר לך רק אתה.

העולם בנוי ככה שאנשים יעבדו ולא יחשבו. אין זמן לחשוב. 

ואז מגיע הרגע הזה שאני יושבת לבד מול המחשב, לבד בבית וחושבת.

ואז מגיעות מחשבות נוראיות של מה אני עושה פה בכלל? אני לא עושה שום דבר חשוב, כל יום הוא אותו דבר.

מדכא.

ואז אני יוצאת מזה, קמה, מכינה משהו לאכול, שמה משהו טיפשי בטלוויזיה וממשיכה עם הזרם.

 

נכתב על ידי רווקה קשוחה , 17/9/2012 20:32   בקטגוריות שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , דייטינג , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרווקה קשוחה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רווקה קשוחה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)