כל אחד יודע שיש תקופות שבהן החיים הופכים פתאום להיות לא משהו.
כל חכם בלילה (אבל בעיקר חכמים שערים בבוקר) יגיד לך שלרוב הדבר נובע ממחסור נפשי ולאו דווקא ממחסור גשמי. אותם אנשים מעצבנים אומרים גם ש"אנשים מאושרים באמת חולקים את אושרם עם האחר" (מישהו בטוח אומר את זה באיזה ספר) ולכן החלטתי להתייעץ עם האדם המאושר הראשון שאפגוש, בנוגע לדרך שבה אוכל למלות את המחסור, או איך שלא נקרא לדרך שבה אני אמור להרגיש יותר טוב, ללא עזרה חומרית כזו או אחרת. בצר לי פניתי לחומוסיה נחמדה, לא אבו-משהו, בעיר הולדתי ותעסוקתי השגרתית פתח תקווה.
בעודי יושב ומנגב פיתות שהופשרו במיקרו עם חומוס מסחרי במסווה של חומוס גרגרים שבושל כל הלילה על אש קטנה, התיישבה מולי בחורה שנראית כאילו היא חזרה מפסטיבל של מחבקי עצים.
"אז איך אמרת שקוראים לך?"
-"לא אמרתי כלום"
"אבל שידרת לי, אני הרגשתי את זה"
-"אההה, צודק, קוראים לי אושרית, נעים מאוד"
"טוב תודה. תגידי אושרית, את נראית לי בן אדם די מאושר, זה פוזה כזו או שזה באמת?"
-"בטח שבאמת, אבל זה לא שאני סתם מאושרת, אני פשוט מחוברת לאני הפנימי שלי"
"לאני המה?"
-"לאני הפנימי, לאור שנמצא בי, אותו אור שנמצא בכל אחד מאיתנו"
"שו?"
-"הגעתי לשלום בין עצמי לנפש שלי"
"אהה, ובגלל זה את הולכת עם הסמל הזה של ה-Peace?"
-אהה, לא, זה דווקא בגלל פוזה. אבל בלי קשר, מאז שקראתי את 'המדריך לנפש שלמה' של צ'אנג לי-מוזס, אני מרגישה הרבה יותר טוב. אפשר להגיד שהספר הזה עזר לי למלות את המחסור הנפשי שלי, משהו שאגב הייתי ממליצה גם לך לנסות!"
"אז אם אני מבין אותך נכון, עלי למלות את המחסור הנפשי שלי בעזרת סוג מסויים של רכוש?"
-"לא, אתה לא מבין, זה לא סתם רכוש, זהו ספר הדרכה מיוחד, ספר הדרכה לחיים"
"כלומר, הספר יציע לי פתרונות מעשיים לבעיות שלי?"
-"כן ולא, כלומר, הוא יתווה לך את הדרך ההרמונית, אבל משם הכל תלוי בך"
באותו שלב הייתי צריך להבין שמשהו פה מריח לא טוב, אבל בסביבה של אוכלי חומוס, קצת קשה להריח דקויות.
ניגשתי לחנות הספרים עם השם הכי אשכנזי בביזנס, זו עם הלוגו הירוק.
המוכרת, מהמוכרות האלה שמרוב קריאת ספרים הצטמקו לעובי של חוברת, כיוונה אותי למדף ספרי ההדרכה.
להלן תמצית הספרים שלכדו את תשומת לבי:
"המדריך השלם לשלמות הרמונית"
"מדריך ג'קסון למיצוי פוטנציאל האני עצמי"
"איך לעשות כסף מחולשות של אחרים"
"המדריך החלקי לחלוקת רכוש בין בני משפחה וקרבות ירושה"
וגם "מהפך - להפוך מתפרן סטלן לעשיר קפדן - בין לילה!"
חיפשתי מדריך מעשי וממוקד שחף מהתפלספויות ודיבור בגובה ההימלאיה, והבחירה המתבקשת היתה כמובן "המדריך השלם לשלמות הרמונית" של מחבר מסויים בעל שלושה שמות משפחה שונים - עוד אמצעי לזיהוי חשודים שבו כשלתי.
על העטיפה של הספר ניצב בגאון סמל יאן-יאנג זוהר, ועד היום אני משוכנע שהסמל הזה היפנט אותי וגרם לי לרכוש את הספר.
אחרי מספר ימים, כשחזרתי לחשוב כמו אדם רגיל, החלטתי לפתוח את הספר ולהתחיל לעבוד איתו. הבעיה היתה, שכמו כל ספר הדרכה מהסוג הזה, הפרק 'פתח דבר' תפס יותר מחצי מהספר עצמו, וכלל מעל למאתיים (!) תשבוחות ומכתבי תודה של נשות קריירה ועקרות בית שהספר פשוט הציל להם את החיים. המשכתי לדפדף, בניסיון נואש למצוא כבר איזו שיטה מעשית, אבל האקספוזיציה הבלתי נגמרת החלה לעלות בי חשדות על אמינותו של הספר, שהמשיך ללטף לעצמו את האגו, וסירב להגיע לתכלס. ואז זה קרה! בעמ' 274 סוף סוף נזכר המחבר להתחיל את המדריך! הידד!
להלן ציטוט מעמ' 274:
"הדרך להצלחה מתחילה ביישום שיטת ארבע העונות:
אביב: למצוא את האני האמיתי
קיץ: להקנות לעצמי הרגשת חום ובטחון
סתיו: להגן על עצמי מפני מחסומים שאציב לעצמי
חורף: לקנות מטריה ואז להבין שהחורף בישראל זה חורף צעצוע
"
מיד פתחתי את המדריך בעונת האביב, בפרק "למצוא את האני האמיתי" שנפתח בסיפור אמיתי על נזיר בודהיסטי שהחליט לערוק לנפאל, כי הוא שמע ששם משתמשים בחליטות אמיתיות ולא בשקיות תה של ויסוצקי.
"ההתעקשות שלך על הפן האידיאולוגי של הנפש, היא שתגדיר את מהותך כאינדבידואל בשר ודם" טען המדריך.
ובכן, אמרתי, בואו נתחיל ליישם את השיטה: הרמתי את הטלפון והתקשרתי לחברת החשמל. השיחה נשמעה בערך ככה:
"חברת חשמל שלום מדברת אושרית במה אוכל לעזור" (חוסר סימני הפיסוק במקור)
"היי, אושרית! תגידי זו לא את שפגשתי היום בחומוס? את נשמעת לי אותה הבחו…"
"סלח לי אדוני, אין לי זמן, יש לנו פה עומס רציני במוקד, במה אוכל לעזור?"
"תראי, אני מתקשר בגלל בעיה מאוד גדולה שמציקה לי כבר הרבה מאוד זמן"
"כן אדוני, אשמח לנסות לעזור"
"תראי אושרית, אני מרגיש כבר די הרבה זמן שאני משלם לכם על כלום"
"מה זאת אומרת על כלום?"
"הרי לא עומד בן אדם עם בלוק של קרח ביד אחת ומאוורר ביד שנייה ועושה לי מזגן נכון?, הרי אתם לא ממש עובדים
קשה שם כדי לייצר לי את החשמל שאני נושם, סליחה, צורך, כל יום, נכון?"
"הממ… אוקיי, אז מה ה…"
"אפשר אפילו להגיד שאתם עובדים יותר קשה על גביית כספים מאשר על החשמל שאני זולל, נכון?"
"אדוני, אני מצטערת, אני לא חושבת שאני יכולה לעזו…"
"אין פה מה לעזור, אני פשוט מבקש שתפסיקו לחייב אותי. זכותו של אדם לחשמל היא זכות לגיטימית, זו האידיאולוגיה שלי"
-לשלב הזה הספר לא הכין אותי: טריקת טלפון של נציגת שירות. חיש מהר עברתי לנספחים לחפש את הסעיף "הגמישות והנפש: טיפול בתקלות לא צפויות בדרך להשגת המטרה". הסעיף, שלגמרי הביא לי את הסעיף, הציע ש"במידה ונתקלתם בבעיה שאינה מאפשרת יישום של השיטות המוצעות בספר זה, יש לרכוש את הספר הבא בסדרה: "המדריך המתקדם לשלמות בין-אישית" אשר יסייע בידיכם לפתור בעיות ביניכם לבין אלו שעדיין לא נחשפו למגוון הפתרונות השלם וההרמוני שספרינו מציעים".
בסוף הספר צויינו כל הספרים בסדרת המדריכים הספציפית הזו, שכללה לא פחות מתריסר כותרים, כולל שניים מיוחדים המיועדים לילדים ובני נוער: "הרמוניה ונפש לילדים" ו"נפש בריאה לעור מחוצ'קן". חשבתי על אותם עוללים שהוריהם מתעללים בהם עם ספרי ההדרכה האלה כבר בגיל צעיר, ואיזה נורא היה יכול להיראות העולם אם כולם היו מדברים אחד עם השני כמו בספרים האלה. חשבתי גם מה יותר נורא - ילד שנולד לתוך חינוך חרדי או ילד שנולד לחינוך עין-שלישותי? הגעתי למסקנה שלפחות ילד שנולד לחינוך חרדי יתחיל להציק לאחרים רק אחרי שהוא ילמד על התועלות השמיימיות של ההחזרה בתשובה. ילד שמההתחלה שטפו לו את המוח עם כל הניו-אייג' שיט, יתחיל כבר מגיל צעיר לבלבל לכל הילדים שסביבו את השכל בצורה כזו, שהם יהיו חייבים לבחור, האם להכניס אותו למרתף ולנעול את הדלת, או להאזין בשקיקה לרעיונות שלו ולקנות בעצמם את "המדריך המלהיב: להיות ילד מגניב ולא ילד מרטיב".
ולסיום, אקנח בעצה שניסחתי בעצמי: חוזקו של החזק הוא באי-אחזקת ספרי הדרכה שמחזיקים מעצמם.

סמלים חשודים. יש להמנע, ובמקרה של חשיפת יתר - לפנות לרופא משפחה (לא הומופאת)