ואני עדיין בחלום אפילו שהתעוררתי לפני חצי שעה,
אז קמתי בבוקר לשיגרה הרגילה,להעיר את הילדים,בוקר טוב צדיקים קומו וכולנו ביחד כמו מקהלה,"מודה אני לפנייך מלך חי וקיים שהחזרת בי נישמתי בחמלה רבה אמונתך"....
שוטפים פנים מצחצחים שיניים,מחלפים בגדים ,לבת קולעת צמה,לבן מדגמת את הפאות מתיזה ספריי נגד כינים חחחח כן באמת...אני מתה מפחד מהכינים האלו,ועדיין החלום לא עוזב אותי.
אני מסתכלת על שניהם הם כאלה מתוקים והפה הקטן הזה שמדבר ומודה להשם יתברך,אני הופכת להיות היפוכונדרית???
זה רק חלום אבל החלום הראה לי עצב,ראיתי את שניהם בוכים ולא הצלחתי להבין על מה הם היו עצובים,אני נלחמת בשיניים שהם רק יחייכו הקטנים האלה אז למה למה בחלום הם בכו הם היו עצובים?
ואני ממשיכה להכין כריכים היא רוצה גבינת זיתים,הוא רוצה קוטג עם עגבניה,היום הם לא רוצים פרי הם רוצים קורנפלקס ואני מתעקשת אין קורנפלקס,יש פרי קדימה תבחרו!
פתאום חלפה בראשי מחשבה,אולי תוותרי, תני להם היום קורנפלקס הם היו עצובים בחלום.
נלחמת עם עצמי
לתת?
לא לתת?
לתת?
פתאום הבנתי,מאמי תעצרי זה רק היה חלום.
כינוי:
הבת שלו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
