"מי אתה"
"מי שואל?"
"אני"
"ומי את?"
"אני שאלתי קודם"
"לא אענה על שאלה כל כך אישית לזרה גמורה"
"ובכן...אני ילדה. לא, נערה. אישה?...אינני יודעת"
"אווו...זו בעיה"
"מעולם לא חשבתי על כך"
"לא ייתכן. לא עבר בראשך אפילו לא פעם אחת?"
"אולי כן. אך עובדה שאינני יודעת את התשובה"
"אז אולי תנסי אחרת. נגיד שילדה. ילדה רעה או טובה?"
"טובה. ברור שטובה. למרות שאתמול...ולפני שבוע...אולי לא כל כך טובה?"
"עצובה או שמחה? אגואיסטית? אטאיסטית? מרובעת או פתוחה? בתולה? בריאה? יש תקווה?"
"קצת מזה וקצת מזה. קצת מהשלישי ומהרביעי. ואולי לא. אבודה."
"ומה עם אהבה?"
"את זה אני לא מכירה"
"חבל. אומרים שזה טוב להגדרה"
"אז כנראה שבודדה"
"ילדה בודדה. נשמע עצוב, ומעט מעורר רחמים...תשני את זה. תגידי...בררנית יתר על המידה"
"לא בררנית. אולי פחדנית"
"פחד? לא מוצלח. מעורר תהיה. תנסי 'לבד מבחירה' "
"קצת לא אמין, אה?"
"אולי, אך איך אעזור לך אם תפסלי הכל על הסף?"
"צודק. אולי זו הבעיה. ילדה בלי פשרה..בלי רצון..בלי מטרה..עצלה?