זהירות- פוסט לא מעניין במיוחד, שכתבתי סתם כי רציתי לכתוב אותו..

היום היו לי שני בחנים במתמטיקה.

אחד על הנדסה אנליטית ווקטורים, ואחד על אינדוקציות.

לראשון למדתי אתמול, ולא הצלחתי כלום.

ישבתי אתמול כמה שעות וניסיתי לפתור תרגילים, עד שכבר התפוצץ לי הראש ורציתי למות, ואז הפסקתי.

הייתי עצבנית, הייתי בדיכאון והיה לי מצב רוח ממש ממש רע, שהמשיך גם היום.

הבוחן היה גרוע. הייתי לחוצה ולא הצלחתי כלום.

דיברתי עם המורה שלי, והסברתי לה שלמדתי, אבל אני פשוט לא מבינה את זה.

היא הייתה מאוד חמודה ואמרה לי לבוא אליה, שהיא תסביר לי ותיתן לי דפים לעבוד על זה בבית.

הבוחן השני היה בסדר, ואם לא הייתי כל כך לחוצה ועצבנית מהראשון הייתי מסיימת אותו הרבה יותר מהר.

הגעתי הביתה ב-3 וחצי, התפוצץ לי הראש ומתתי מעייפות.

ישנתי שעתיים וחצי וכשקמתי הרגשתי הרבה יותר טוב וכבר לא הייתי לחוצה ועצבנית.

ב-8 וחצי היה לי שיעור רכיבה.

אחרי שביום ראשון מאוד פחדתי ולא קפצתי כמעט כלום, היום היה לי שיעור ממש כיף.

הייתי על סוסה שבדרך כלל מאוד מהירה, והצלחתי לשלוט על הקצב שלה ממש טוב.

קפצתי מסלול של 4 מכשולים, שחרי זה הוא הרים את כולם ל-90 ס"מ, וקפצתי את המסלול הזה כמה פעמים רצוף. הוא אמר שעמדתי על הארכובות, אבל היה לי כיף, ואחרי יום ראשון זה היה ממש טוב, אז הייתי גאה בעצמי וחזרתי הביתה ממש שמחה.

אחרי זה התקשרתי למגלשה לבקש ממנה שתביא לי ספר לספרות מחר ודיברנו שעה ומשהו. אף פעם לא יוצר לנו לדבר, וזה היה מאוד נחמד אחרי כמה חודשים שכמעט לא דיברנו בטלפון.

וזהו.

היום אני הולכת לישון  עם חיוך, אחרי שאתמול כמעט בכית (התאמצתי מאוד לא לבכות).

לילה טוב J